1. שלבים ביולוגיים וציר הזמן ההורמונלי

• פרה-מנופאוזה (Premenopause): השלב בחיים ההורמונליים של האישה לפני שמתחילים השינויים המשמעותיים של גיל המעבר. בשלב זה המחזור סדיר, הפוריות בשיאה ואין תסמינים מורגשים.

• פרי-מנופאוזה / טרום גיל המעבר (Perimenopause): תקופת המעבר שקודמת להפסקת הווסת (יכולה להתחיל כבר בגיל 40 ולהימשך בין 2 ל-10 שנים). בשלב זה רמות האסטרוגן והפרוגסטרון חוות תנודות חדות ("רכבת הרים"), ועלולים להופיע תסמינים כמו שינויים במשקל, גלי חום והפרעות שינה.

• מנופאוזה (Menopause): נקודת ציון ספציפית בזמן המוגדרת כיום שבו מלאו 12 חודשים רצופים ללא קבלת וסת כלל. בשלב זה השחלות מפסיקות לשחרר ביציות ומפסיקות לייצר את רוב האסטרוגן.

• פוסט-מנופאוזה (Postmenopause): השלב בחיים שמתחיל ביום שאחרי נקודת הציון של המנופאוזה, ונמשך לאורך כל שארית חייך, שבו המערכת ההורמונלית מתייצבת בסטטוס קוו חדש ורגוע יותר.

• FSH (הורמון מעורר זקיק): הורמון המופרש מהמוח ומאותת לשחלות לייצר זקיקים וביציות. בגיל המעבר ובפוסט-מנופאוזה, כשהשחלות מפסיקות להגיב, רמתו בבדיקות הדם עולה מאוד באופן עקבי בניסיון "לצעוק" לשחלות לעבוד.

• PMS (תסמונת קדם-וסתית): אוסף של תסמינים גופניים ורגשיים (כמו נפיחות, רגישות בשדיים, דחף למתוק ושינויי מצב רוח) המופיעים בשבוע-שבועיים שלפני קבלת הווסת.

2. הורמונים ומוליכים עצביים

• אינסולין: הורמון המופרש מהלבלב ותפקידו להכניס את הסוכר (גלוקוז) מהדם אל תוך התאים לצורך הפקת אנרגיה. כאשר הוא גבוה בדם באופן כרוני, הוא פועל כ"מנעול" שמונע מתאי השומן להשתחרר ולהישרף.

• אסטרוגן: הורמון המין הנשי הדומיננטי בחלקו הראשון של המחזור החודשי. הוא אחראי בין היתר על חילוף החומרים, פיזור השומן בגוף, חיוניות העור ושמירה על צפיפות העצם.

• גרלין: הורמון המופרש בעיקר מהקיבה ומכונה "הורמון הרעב". הוא מאותת למוח שהגיע הזמן לאכול.
  

• טסטוסטרון: הורמון מין (הקיים גם אצל נשים במינון עדין) הנחשב להורמון בונה (אנאבולי), המסייע לשמירה על מסת השריר, חילוף החומרים והחשק המיני.
  

• לפטין: הורמון המופרש מתאי השומן ומכונה "הורמון השובע". הוא מאותת למוח שיש לגוף מספיק אנרגיה וניתן להפסיק לאכול.

• מלטונין: הורמון המופרש במוח ומכונה "הורמון השינה". הוא מופרש בחשיכה ואחראי על ויסות השעון הביולוגי ואיכות שנת הלילה.

• סרוטונין: מוליך עצבי במוח המכונה "הורמון מצב הרוח והשובע". צניחה ברמתו (למשל בשבוע שלפני המחזור) גורמת לתחושת דכדוך ולחשקים עזים לפחמימות ומתוקים.
  

• פרוגסטרון: הורמון המין הנשי הדומיננטי בחלקו השני של המחזור (אחרי הביוץ). הוא מכונה "ההורמון המרגיע", אחראי על איכות השינה העמוקה וזקוק לסביבה רגועה ואנרגיה זמינה כדי להתפתח.

• קורטיזול: הורמון המופרש מבלוטת האדרנל ומכונה "הורמון הסטרס". במצבי לחץ, מחסור בשינה או צום נוקשה מדי, רמתו עולה וגורמת לגוף לאותת על מצב חירום, לפרק שריר ולנעול את השומן הבטני מפני שריפה.
  

3. מונחים מטבוליים ומדעיים

• אוטופגיה (Autophagy): תהליך ביולוגי מופלא של "ניקוי תאים עמוק" המתרחש בזמן צומות ארוכים, שבו הגוף מפרק, ממחזר ומפנה חלבונים פגומים, רכיבי תא ישנים ומזהמים כדי
  להתייעל ולהתחדש.

• אוסטאופורוזיס (דלדול העצם): מחלה שקטה המתאפיינת בירידה בצפיפות העצם ובחלשות השלד, מה שמעלה את הסיכון לשברים (נפוץ יותר בנשים לאחר הירידה באסטרוגן בגיל המעבר).
  

• גליקוגן: הצורה שבה הגוף מאחסן סוכר (פחמימות) זמין לשימוש מהיר בכבד ובשרירים.
  

• גמישות מטבולית (Metabolic Flexibility): היכולת והפוטנציאל של הגוף להתאים את חילוף החומרים שלו בקלות לפי מה שזמין לו – לשרוף שומן ביעילות בזמן צום, ולנצל סוכר ביעילות כשאוכלים פחמימות. 

• גופי קטון / קטונים: מולקולות אנרגיה המיוצרות בכבד כתוצאה מפירוק שומן (בזמן צום ממושך או תזונה קטוגנית). הם משמשים כמקור אנרגיה חלופי, נקי ועוצמתי במקום הסוכר, במיוחד עבור המוח.
  

• הורמזיס (Hormesis): מושג מדעי וביולוגי ותיק ומוכר מאוד. תופעה ביולוגית שבה חשיפה לסטרס מתון וקצר (כמו אימון גופני או צום לסירוגין) מאלצת את התאים להתייעל, להתחזק ולהשתפר, מה שמוביל להפחתת דלקתיות והגנה על הגוף והמוח.
  

• החלפה מטבולית (Metabolic Switching): מונח מדעי רשמי (שנטבע במקור בעיקר על ידי חוקר המוח המפורסם ד"ר מארק מאטסון מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס). זהו הרגע הפיזיולוגי המדויק שבו הגוף מסיים את מאגרי הסוכר הזמינים בכבד, ומבצע "סוויץ'" אקטיבי למצב של שריפת שומן ויצירת גופי קטון.
  

• הסתגלות מטבולית (Metabolic Adaptation): מנגנון הישרדותי שבו הגוף מוריד את קצב חילוף החומרים שלו בתגובה לגרעון קלורי קבוע וממושך או צום אחיד ונוקשה, כדי "להתייעל" ולחסוך באנרגיה. 

• חילוף חומרים במנוחה (BMR): כמות האנרגיה (הקלוריות) שהגוף שורף רק כדי להחזיק את עצמו בחיים ולתפעל את המערכות חיוניות (כמו נשימה ופעילות הלב) במצב של מנוחה מוחלטת.

• נוקשות מטבולית (Metabolic Inflexibility): מצב הפוך מגמישות, שבו הגוף "נתקע" רק על שריפת סוכר מהאוכל. כשהסוכר נגמר, במקום לעבור לשריפת שומן בטני, הגוף הנוקשה נבהל ומייצר רעב קיצוני, עייפות וסטרס.

• פריסטלטיקה (תנועתיות המעי): גלי כיווץ והרפיה של שרירי מערכת העיכול, הדוחפים את המזון והפסולת לאורך המעיים.

• פיזיולוגי / פיזיולוגיה: ענף בביולוגיה העוסק בחקר תפקוד המערכות הפיזיות והמנגנונים המכניים של הגוף החי (האיברים, התאים וההורמונים).

• שומן ויסרלי (שומן בטני עמוק): שומן המצטבר עמוק בתוך חלל הבטן ועוטף את האיברים הפנימיים. הוא רגיש מאוד לקורטיזול ולאינסולין, ונחשב לשומן עקשן הפוגע בריאות המטבולית.

• תנגודת אינסולין: מצב שבו תאי הגוף הופכים לפחות רגישים (עמידים) לאינסולין, ולכן הסוכר אינו נכנס אליהם ביעילות. בתגובה, הלבלב מפריש עוד ועוד אינסולין שנשאר גבוה בדם, מה שמוביל לצבירת שומן עקשן, במיוחד באזור המותניים והבטן.

4. מושגי תזונה, תוספים ורכיבים פעילים

• אלקטרוליטים: מינרלים חיוניים (כמו נתרן, אשלגן ומגנזיום) הנושאים מטען חשמלי ומצויים בנוזלי הגוף. הם קריטיים לאיזון לחצי הדם, למניעת סחרחורות וכאבי ראש בזמן צום, ולתפקוד מערכת העצבים והשרירים.

• חומצה קפרילית (C8): סוג ספציפי, איכותי ועוצמתי במיוחד של חומצת שומן MCT. היא קלה לעיכול, הופכת במהירות לקיטונים ותומכת במיגור מזהמים במעי.
  

• חומצות שומן קצרות שרשרת: חומצות שומן מועילות המיוצרות על ידי חיידקי המעי הטובים כשהם מפרקים סיבים תזונתיים. הן משפרות באופן ישיר את חילוף החומרים ואת רגישות התאים לאינסולין.

• חומצה אצטית: הרכיב הפעיל העיקרי בחומץ תפוחים (המקנה לו את הטעם החמוץ). היא מסייעת בייצוב רמות הסוכר, שיפור הרגישות לאינסולין והגברת תחושת השובע.
  

• טכנולוגיית נאנו / טכנולוגיה ליפוזומלית: שיטות הולכה טכנולוגיות מתקדמות בעולם תוספי התזונה, שבהן עוטפים את הוויטמין או המינרל במולקולת שומן זעירה (ליפוזום) ומייצרים אותם בקנה מידה זעיר מאוד. טכנולוגיות אלה מגנות על הויטמין או המינרל מפני חומציות הקיבה ומאפשרות לו להיספג ישירות ובתפוקה מקסימלית לתוך התאים.
  

• לקטוז: סוכר החלב המצוי באופן טבעי במוצרי חלב פרה, הדורש אנזים מיוחד (לקטאז) לצורך פירוקו במערכת העיכול.
  

• מיקרוביום / פלורת המעי: קהילת הענק של מיליארדי החיידקים ויצורים זעירים אחרים החיים בתוך מערכת העיכול שלנו. יש להם תפקיד קריטי בעיכול, באיזון מערכת החיסון, במצב הרוח ובבריאות המטבולית.
  

• סיבים פרה-ביוטיים: סיבים תזונתיים שאינם נספגים בגוף האדם, אלא משמשים כ"מזון" המשביח ומזין את חיידקי המעי הטובים (הפרוביוטיקה).
  

• פרוקטוז: סוכר הפירות. להבדיל מגלוקוז, פרוקטוז מפורק אך ורק בכבד. צריכה מוגברת ומרוכזת שלו (כמו בסירופים מרוכזים) עלולה להעמיס על הכבד ולהפוך ישירות לשומן.

• קנדידה: פטריית שמר החיה במערכת העיכול במינון נמוך. כאשר ישנו חוסר איזון (בשל תזונה לקויה או ממתיקים), היא עלולה לשגשג ולגרום לנפיחות, עצירות וחשקים עזים למתוק.
  

• MCT (טריגליצרידים בעלי שרשרת בינונית): חומצות שומן ייחודיות (המופקות בדרך כלל משמן קוקוס) הנספגות במהירות רבה בגוף ונשלחות ישירות לכבד, שם הן הופכות מיד לקיטונים (אנרגיה נקייה) מבלי להעלות אינסולין.

5. מושגי שיטות צום, תנועה וסגנון חיים

• אימוני אינטרוולים (HIIT): אימונים קצרים המשלבים מקטעים קצרים של מאמץ בעצימות גבוהה מאוד (כמו דקה של ריצה מהירה) יחד עם מקטעי התאוששות ומנוחה מלאה.

• איסוף שמש: הרגל
  הורמונלי קליל וחשוב שבו נחשפים לאור השמש הטבעי של הבוקר בעיניים סגורות
  למשך מספר דקות, כדי לסנכרן את השעון הביולוגי ולאזן את הורמוני
  הסטרס והשינה.

• חלון אכילה הפוך: אסטרטגיית תזמון שבה מזיזים את חלון האכילה לשעות המוקדמות של היום (למשל פתיחת חלון בבוקר וסגירת המטבח בשעות אחה"צ המוקדמות), כדי לסנכרן את האכילה עם השעון הביולוגי והרגישות המקסימלית לאינסולין.
  

• יום שימור מטבולי: חלופה קלה לצום ה-24 שעות. ביום זה צורכים כ-500-600 קלוריות המבוססות על חלבון ושומן בריא בלבד (ללא פחמימות), מה ששומר על אינסולין נמוך וגירעון עמוק מבלי להקפיץ סטרס.
  

• ערפל מוחי (Brain Fog): תחושה שכיחה בגיל טרום המעבר המתאפיינת בקושי בריכוז, שכחה קלה, עייפות מנטלית ותחושה של "ענן" או חוסר חדות מחשבתית בבוקר.
  

• פרוטוקול OMAD (One Meal A Day): שיטת צום לסירוגין שבה אוכלים ארוחה מזינה אחת בלבד לאורך היממה, מה שיוצר חלון צום של כ-24 שעות.

• פרוטוקול FMD (דיאטת מדמת צום): פרוטוקול תזונתי בן מספר ימים המבוסס על הגבלה קלורית קיצונית ותפריט טבעוני דל חלבון, שנועד "לרמות" את הגוף כאילו הוא בצום מלא לצורך התחדשות תאית. (בספר מוסבר מדוע הוא פחות מתאים בשלב זה, שבו נשים זקוקות לחלבון להגנת השריר) .

• צעידות קורטיזול: מושג המתאר הליכה נמרצת וממוקדת של 30-45 דקות, תוך הקפדה על נשימה מהאף בלבד. מטרתה להעלות דופק ולהניע חומצות שומן, מבלי להתיש את הגוף או להקפיץ את הורמון הסטרס (הקורטיזול).

• HRT (טיפול הורמונלי חלופי): טיפול רפואי תרופתי הניתן על ידי רופא נשים, הכולל נטילת הורמונים (כמו אסטרוגן ופרוגסטרון) כדי להשלים את החסר ההורמונלי של גיל המעבר ולהקל על התסמינים.