הקדמה
כן זה קורה שחצי מהאנשים בחברה חולים בשפעת, חלק לא מבוטל עייף מאוד או עצבני, תפוקת העבודה והעמידה בזמנים יורדת, היצירתיות דוממת, הלחצים מתחילים לגבות את המחיר, לא מספיקים, והזמן? – פשוט אין זמן!
אנשי הייטק רבים נמצאים במצב בריאותי ירוד. מעגל קסמים זה אינו בריא לאף אחד מהצדדים (לא לעובד ולא לחברה) – העבודה גובה מחיר בריאותי, והמצב הבריאותי גובה מחיר מהעבודה עצמה. והחדשות? החדשות הן שניתן להתיר את המעגל הזה.
במאמר זה אני פורסת את הקלפים על השולחן ומביאה מידע נגיש, להראות שיש דרך אחרת! יש פתרון! צריך רק לצאת מהקופסא, לרצות ולחשוב שונה.
עד מתי?
בעקבות סקר מקיף ושיחות שערכתי עם אנשי הייטק המקיפים אותי בחיי האישיים ובחיי המקצועיים, נוכחתי שלמרות כל הידע שהצטבר עד היום, ולמרות כל המודעות לגבי הנזק של לחץ ושעות עבודה מטורפות על הגוף והנפש, לא הרבה זז או השתנה בתחום.
ברוב חברות ההייטק, אחראים משאבי אנוש לדאוג לרווחת עובדי החברה העובדים שעות ארוכות וקשות. הרעפת מתנות, הנחות והטבות הינו דבר שבשגרה (טוב, אולי לא כמו בעידן הבועה, אך עדיין!). אך האם השתנה משהו בתחום הבריאות, התזונה ו"ארוחות ההייטק"? האם יש שירות ומענה לבעיות אלו?
הרי זה לא סוד גדול, שעובד חולה או עייף עולה לחברה כסף, או מביא לעיכוב והפסדים. אך האם נעשה איזשהו צעד להבנה ופתרון?
איפה תרצו לראות את עצמכם פיזית ונפשית בעוד 5-10 שנים מהיום? בשיחה פרטית עם אחד האנשים הותיקים בתחום, סיפר לי ש' שנתח נכבד ממשכורתו הולך היום על טיפולים ותרופות. הוא הפנה אליי שאלה רטורית: "מה עוזר לי כל מה שעשיתי בשביל להצליח, אם היום איכות חיי ירודה ואני מוציא כספים על טיפולים שיכולתי להימנע מהם לו דאגתי לעצמי אז?"
הנטורופתיה בראש ובראשונה היא רפואה מונעת המחנכת לשמירה על בריאות ורוצה להקטין את הסיכון לחלות במחלה למינימום האפשרי. נטורופתיה יכולה לסייע להקטין נזקים הנגרמים לגוף והנפש בעקבות חיי עבודה לא שגרתיים, ולסייע בזמן מצבי חולי. המטרה היא לדאוג לרווחה ולבריאות, בדיוק כמו שדואגים לפינוקים והטבות. והרווח המשני כאמור הוא עצום: מניעת הפסדים כלכליים רבים, הגדלת התפוקה, היצירתיות, הרעיונות, הריכוז והאנרגיה במשרד.
אילו בעיות בריאותיות עשויות להוות מטרד?
שפעת – בכל שנה כל כך דואגים מהשפעת (קראו בהמשך)
כאבי מחזור – אולי לא מדברים על זה, אך ישנן נשות הייטק הסובלות מבעיות וכאבי מחזור שלא לצורך וצורכות משככי כאבים רבים. המצב כולו בכל זאת משתק, מחליש ועלול להפריע למהלך התקין של העבודה לפחות ליומיים בחודש, כאשר קיים גם מימד חוסר המנוחה, התשישות, העייפות והעצבנות, המשפיע בדרך כלל גם על רוב הסובבים אותן.
בעיות עיכול – טוב, אז נכון שאלו לא נחלתם של אנשי הייטק בלבד, אך ללא ספק סגנון ואופי העבודה והסטרס שמלווה אליה בהחלט שם אותם במקום רגיש לבעיות עיכול: החל מכאבי בטן ועצירות וכלה בגזים, נפיחות, כבדות, טחורים (מישיבה ממושכת), מלאות ואף מחלות מעי דלקתיות המושפעות דרמטית מרמת הסטרס ביומיום.
עייפות כרונית, תשישות וחוסר האנרגיה – נושא גדול בפני עצמו והרבה אנשים סובלים מבעיה זו (וחלק בייחוד לאחר ארוחת הצהריים). הנטורופתיה יכולה לסייע לגוף במצבים אלו ואף להגדיל את הסיכויים למניעתם. (רמז: קשור לתזונה, לשינה ולרמת הסטרס).
מחלת הנשיקה – מאוד נפוצה היום ונוטה "להעלים" עובד לכמה שבועות. טיפול נטורופתי יכול לסייע בקיצור זמן המחלה, לסייע להקל באופן משמעותי על הסימפטומים והעייפות ואף למנוע אותם.
הריון – כבר ידוע שסביבת ההייטק שונה מכל סביבה אחרת כשמדובר בנושא חשוב ורגיש כמו הריון. נשות הייטק בהריון זקוקות למענה ברבדים רבים.(קראו בהמשך)
כאבי ראש – אנשי הייטק רבים סובלים מכאבי ראש הנובעים מתזונה קלוקלת בשילוב עם חוסר שעות שינה, טונות של קפה ומצבי דחק וסטרס רבים.
עודף משקל – אז לא כל אנשי ההייטק מנויים במכון או רצים על הים ושומרים על המשקל והתזונה. ישנם רבים הסובלים מבעיית השמנה מישיבה ממושכת לאורך היום מול המחשב, אכילת ארוחות הייטק ונשנושים מהמטבחון. אנשים בעלי עודף משקל נמצאים בסיכון גדול יותר למחלות לב וכלי דם, כולסטרול, סוכרת, יתר לחץ דם ועוד. אנשים הסובלים מעודף משקל לעיתים אף סובלים יותר מעייפות רצון לישון אחרי הארוחה. מצב זה אינו מצב תקין וניתן לאזן אותו. ירידה במשקל בשיטה הנטורופתית מאפשרת דרך בריאה, נכונה והדרגתית לגוף להשיל משקל עודף.
חרדה ופחדים – ישנם כאלה הסובלים מבעיה זו וסביבת ההייטק רק מחמירה ומעצימה אותה. תוסיפו על זה צריכה רבה של קפאין והנה לכם שחיקה נפשית.
ויש עוד….
חשוב לזכור היטב, שעובד חולה מאבד גם ממרצו וגם מהמוטיבציה. תמיד כדאי להישיר מבט עמוק ורחב על התמונה הגדולה. אנשי ההייטק צריכים לרצות ואף לתבוע מענה מקצועי לבעיות אלו ורבות נוספות שלא הוזכרו.
בהלת החיסונים
חיסון נגד שפעת – בפועל, אחוז לא מבוטל נדבק במחלה בכל זאת, אחוז לא מבוטל נוסף, נעשה חולה מהחיסון עצמו וכל השאר נדבקים מאלה שחלו. בכל שנה זני השפעת מתפתחים ו"משכללים" את עצמם. כמעט בכל הזדמנות אנו יכולים לשמוע מומחים מספרים על התפתחות עמידות של זנים והיווצרות זנים עמידים חדשים. חיסון לשפעת מחסן, במקרה הטוב, נגד זני השפעת מהעונה הקודמת. זאת מאחר ולא ניתן לחזות איזה זן התפתח ויתקוף השנה. עד כמה יעיל החיסון? זוהי שאלת השאלות. אך בכל מקרה, יעילותו מוטלת היום בספק בקרב מומחים ועם זאת, ישנם מצבים בהם אני לחלוטין מסוגלת להבין אדם שבחר להתחסן.
שפעות כבר מזמן אינן מסתכמות בשלושה ימי מחלה בלבד כמו שהורגלנו לראות או לחוות בעבר. היום המצב שונה לחלוטין ושפעת יכולה ל"תפוס" אדם וללוות אותו ל- 3-4 שבועות, לרתק אותו למיטה ולהשאיר אותו עוד כמה חודשים בתחושות שהוא "לא ממש חזר לעצמו". תוסיפו על זה את החשש המסתמן ששפעות ומצבים ויראליים מתחילים להופיע לא רק בחורף. בעלי חברות הייטק מאבדים כוח עבודה רב והממשמעות של זה מאוד ברורה.
הנטורופתיה מאפשרת לי לסייע בחיזוק המערכת החיסונית וחזרה לאיזון ומגדילה בכך את הסיכויים של הגוף להתמודד טוב יותר עם מתקפת הוירוסים, למנוע מחלות ו/או להחלים מהן מהר יותר. אפשר להשוות זאת לפריצה של גנב (נגיף) לבית (הגוף): הנטורופתיה מעוניינת לסייע בהתקנת מערכות הזעקה והגנה משוכללות כדי להתמודד עם גנבים (וירוסים/נגיפים) ולא לחכות שהם יכנסו לבית (לגוף) לעשות באלגן לפני שתופסים אותם.
סטרס: זה לא מה שכולם חושבים!
רבים שומעים את המילה "סטרס" וחושבים רק במובנים של מצבים מלחיצים, פיטורים, דאגות, עומס עבודה, היסטריה וחרדות, אי עמידה בזמנים וכדומה. אך לגוף פירושים שונים לגבי מה הוא מגדיר כמצבי סטרס. למשל, מבחינת הגוף, סטרס יכול להיות חוסר שעות שינה או שינה לא מספקת, חשיפה ממושכת לקור או לחום, סטרס הוא עבודה במשמרות כשהיום והלילה מתחלפים, סטרס יכול להיות בילוי בגובה רב בטיסות מרובות.
הגוף מפרש כסטרס גם דילוג על ארוחות, דיאטה קיצונית או אכילה של ג'אנק פוד, עוגות וקפה בלבד. המערכת הגופנית מפרשת כסטרס גם חשיפה ממושכת לאורות הפלורוסנט, למסך המחשב, לעבודה בתוך משרד. סטרס הוא שכיבה ממושכת מבלי יכולת לזוז בזמן מחלה, פציעה ועוד.
הרעיון הוא שסטרס הוא כל סוג של מתח הגורם לגוף להרס ולמוות של תאים. והמתח הזה כאמור, יכול להיות מספר רב של מצבים שאינם בהכרח נפשיים, אך כולם משפיעים פיזית על הגוף.
ישנה אמרה שטוענת שגוף האדם יכול לספוג עד שלושה ימי סטרס רצופים ולהתמודד עם זה בצורה טובה, מאחר ולגוף מערכות משוב ובקרה המאזנות את עצמן במצבי סטרס. אך המשך האמרה אומר, שלאחר שלושה ימים בהם אדם חווה סטרס, הגוף מתחיל לגבות מחיר. התוצאות יכולות להיראות במיידי כמו כאבי ראש, כאבי בטן, שלשול, שרירים תפוסים, שפעת, והם יכולים להופיע גם אחרי שנים בצורה אחרות ואולי אף בפחות נחמדות. תשאלו אנשי הייטק האם הם רוצים לראות את עצמם בעוד 10 שנים בגיל צעיר יחסית, עם שיערות לבנות, בעיות בריאות קשות וקשיים להירדם בלילות, כולם יגידו לכם שלא. אך עד כמה באמת עוצר אדם העובד בשעות מטורפות לחשוב על מה יהיה בעוד כמה שנים. התשובה היא – שואף לאפס.
לעיתים, 5 – 10 דקות ביום יכולות לעשות את כל ההבדל. לנעול את עצמך במשרד לבד, לנתק טלפונים, לעשות EFT והחזרות כוח אם צריך ולא לשכוח פשוט לנשום. תרגילים מסוג זה יכולים לסייע למתן באופן ניכר את השפעות הסטרס המאוחרות והמיידיות.
ההרס הנגרם לגוף כתוצאה ממתח מוכח מחקרית! בזמן מתח, בלוטת יותרת המוח שולחת שדרים כימיים לבלוטות יותרת הכליה המפרישות קורטיזון, אלדוסטרון ואדרנלין המסייעים לגוף להלחם במתח. כל הפעולות האלה נועדו בעצם לאפשר התמודדות עם תגובת "תקיפה או בריחה" (Fight or Flight). אך אם הלחץ מתמשך או נמצא ברקע רוב הזמן, הגוף מאבד מינרלים וויטמינים חשובים (סטרס גורם לשחיקה ויציאה שלהם מהגוף), לחץ הדם עולה, נוצרות בעיות עיכול, קשיי שינה והירדמות ועוד בעיות בריאות היכולות גם להתבטא בלב, בכליות ובקושי להיכנס להריון. השפעת ההורמונים הללו על הגוף מאוד מגוונת ויכולה להתבטא באופנים נוספים. למשל, כאשר בזמן מתח ממושך מופרש הרבה קורטיזון, הוא עלול להוביל לאיבוד סידן, שחיקת חלבון, אובדן מסת שריר עקב איבוד חלבון, עלייה ברמות הסוכר בדם ועוד.
כאשר אוכלים בצורה נכונה ולומדים להתנהל עם מצבי סטרס (Stress management), ניתן למנוע את הנזק הנגרם לגוף מאבדן מרכיבים חיוניים. כמובן שנטורופת מוסמך יוכל גם להתאים באופן אינדיוידואלי פורמולת צמחי מרפא אשר תסייע לפי הבעיה ממנה סובל האדם.
ישנן מזונות שמאוד חשוב לקבלם בזמני מתח. מזונות בעלי ערכי ויטמיני B גבוהים, מזונות עשירים במגנזיום וסידן מזונות עם ערך תזונתי ולא ג'אנק, אומגה 3.
מחלת הנשיקה
נגיף הפוגע בעיקר בבלוטות הרוק ובתאי דם לבנים ספציפיים בשם לימפוציטים. שמו הידוע לשמצה הוא EBV – וירוס אפשטיין באר. זהו אחד הוירוסים הנפוצים ביותר בעולם התוקפים בני אדם. עוד על המחלה, על הסימפטומים, האבחנה, ההדבקה, ההשפעות לטווח הרחוק והטיפול הנטורופתי תוכלו לקרוא במאמר:
"מחלת הנשיקה, מונונוקליאוזיס זיהומי – Infectious mononucleosis " – איה הוד.
ענייניי נשים והייטק
הריון, שינויים הורמונליים, כאבי מחזור, עצבנות, חוסר ריכוז – הדברים שפחות מדברים עליהם בסביבת העבודה ומשפיעים באופן משמעותי על נשים רבות, וכן – גם על הסביבה הקרובה.
הייטק כבר מזמן אינו נחלת גברים או סביבה גברית טהורה, ישנן נשות הייטק, העובדות בסביבה מאוד לחוצה וצריכות בנוסף על הכל, להתמודד מידי חודש עם בעיות נשיות, אשר יכולות להפריע למהלך העבודה התקין המצריך ריכוז, שעות לא פשוטות, עמידה בזמנים, לחצים ומצבים התובעים מהן הרבה מעבר ל- 100%. ומה על הריון? – אישה העובדת בהייטק ונכנסת להריון לא תמיד מודעת להשפעת רמות הלחץ והשעות הלא שגרתיות על גופה. ידוע שמצבי סטרס משפיעים על המערך ההורמונלי בגוף. נושא האיזון ההורמונלי והתחזוקה לפני, במהלך ולאחר ההריון, מאוד חשוב כדי למנוע בעיות כמו נשירת שיער, שינויים במצב הרוח, חולשה, חסרים תזונתיים ועוד. ומה על כאבי מחזור? כאמור, נשים רבות סובלות מכאבי מחזור קשים, שינויים במצב הרוח, תחושת מלאות, כבדות, גודש ועצבנות המשפיעים גם על הסובבים.
הנטורופתיה מציעה כלים המסייעים להזנה, תמיכה, מניעה, איזון מערכות הגוף, חיזוק, איזון מערכת הורמונלית ועודכדי לאפשר לגוף לטפל בעצמו טוב יותר.
קפה ועוד קפה בבקשה
שאלה שאני שואלת כל עובד הייטק הנקרה בדרכי: "כמה קפה אתה שותה ביום?". אז פרט למעטים אשר לא אוהבים קפה, לא שותים אותו בכלל או מאוד מקפידים לא לצרוך הרבה מתוך מודעות, הרוב מספר על מספר כוסות רב של קפה ביום. כשאני שואלת בדבר התמכרות לקפה, הרוב אומרים לי: "אני? מכור?! מה פתאום! אך מבחן הניסיון של התנזרות מקפה לחלוטין ליום אחד בלבד, מעולם לא אכזב 🙂 , כאשר הגוף עובר תופעות גמילה כגון כאבי ראש חזקים ותופעות נלוות נוספות, זה פתאום מעמיד מציאות שונה ממה שחשבנו. לקפה יש יתרונות וחסרונות, אני מניחה שהפשטות מגיעה מעניין של "הכל תלוי במינון". אני עצמי אוהבת קפה ושותה אותו בשמחה והנאה מרובה, איני מאמינה שחייבים לוותר עליו אם לא קיימת בעיה בריאותי כלשהי המצדיקה זאת כגון, כאבים, דלקות, רגישות לקפאין, חרדות ועוד. אך כאשר מגזימים (כמו בכל דבר בחיים) נוצרת בעיה. אם תשאלו אותי לגבי כמויות, התשובה היא שזה מאוד אינדיווידואלי.
באופן כללי ביותר, לא רצוי לעבור 300 מיליגרם קפאין ביום (בערך 2-3 שתי כוסות), אך אדם שרגיל ל- 14 כוסות ביום, גם 5 ישמע לו מעט מאוד ובמקרים כאלה צריכה להתקיים הדרגתיות והתאמה אישית. לעומת זאת, לכל מי שסובל מכאבים, דלקות, כאבי פרקים ואף נשים הסובלת מכאבי מחזור, אפילו כוס קפה אחת יכולה להוות בעיה, מאחר ונמצא בניסויים בבעלי חיים, שקפה משבש את המנגנונים המפקחים על כאב וגורם לעלייה ברגישות לכאבים.
החלק אליו מייחסים השפעה מעוררת הוא הקפאין והוא נמצא גם בקולה, שוקולד, תה, שוקו – קקאו ומשקאות אנרגיה. אנשי הייטק רגילים לעשות בקפה שימוש רב מידי. יש אנשים בעלי נטייה להתעורר בקושי רב בבקרים, לאנשים אלו קשה יותר "להתניע" על הבוקר והקפה מהווה להם לעזר. יש הזקוקים לקפה דווקא בשעות הצהריים ואחר-הצהריים כדי להישאר מפוקסים ועירניים אחרי ארוחת הצהריים ובכדי לא להירדם על המחשב. שמעתי מאנשי הייטק רבים שהשעות הללו קשות במיוחד, נעשה מאמץ על אנושי להחזיק את העיניים פקוחות. אם נוצרה תלות, בעיית העייפות והעירנות חוזרת ואף מחמירה (לאחר שההשפעה הממריצה חולפת) , או לחילופין, שהמינון הנוכחי כבר לא משפיע ואז נוצר צורך בעוד ועוד קפאין ובקלות מגיעים לכמויות אדירות.
קפה גורם להשתנה מרובה ולשחיקת ויטמינים חיוניים בגוף. צריכה של מעל שמונה כוסות קפה נמס או 4-6 קפה פילטר/אספרסו ליום, עלולה להביא למצבי חוסר שקט, חוסר יכולת להתרכז ולשבת במנוחה, חרדה ודופק מואץ, עלייה בלחץ הדם, בעיות שינה, שלשולים, כאבי ראש ועוד.
על תזונה ועייפות
זה אומנם משתנה מאוד ממקום למקום, אך אם נכליל לרגע, פרט לארון הממתקים והחטיפים, ניתן למצוא במקרר במטבחון נקניקים, גבינות, חלב, ירקות ופירות, מעדני חלב מלאי סוכר, שוקולדים, שאריות קרואסונים ועוד. רבים לא מודעים לעובדה, שרמות הסוכר בדם, משפיעות באופן משמעותי על מצב הערנות, הריכוז, העייפות והרעב שלנו. תזונה עתירת סוכר, קמח לבן, שומן רווי, חומרים משמרים, חומרי טעם וריח המצויים בחטיפים, עלולה להביא למצבים כגון עצבנות, שינויים במצבי הרוח, כאבי ראש, הזעה, בעיות עיכול, חולשה של מערכת החיסון ועוד.
אנשי הייטק רבים מחכים לארוחת הצהריים, ארוחה שבסופה בדרך כלל, כל מה שרוצים לעשות זה ללכת לישון. גוררים את הגוף למשרד ומנסים לתפקד בשעות שנותרו. כאשר אנשי הייטק יוצאים לאכול או מזמינים אוכל למשרד, אין להם רחמים על גופם, על הכבד שלהם, על מערכת העיכול והם "מרביצים" ארוחה. קיימת נטייה לאכול הרבה מעבר לרעב האמיתי, להעמיס על הצלחת, לאכול כמויות מרוב שפע ומבחר ולנצל עד הסוף את הארוחה הניתנת על חשבון החברה. חשוב לדעת שגם סוג המזון וגם הכמות שלו, משפיעים על דברים רבים ויכולים להנציח עייפות מתמשכת. כאשר אוכלים ארוחות גדולות, מעמיסים על הצלחת ולא מעיזים לפסוח על הקינוח, רוב הסיכויים שהעייפות, ההשמנה ורעב נוסף יגיעו. תוסיפו על זה שחיקה של מצבי לחץ, הרבה קפה ושעות שינה מועטות.
התאמת תפריט אישי על ידי נטורופת והתאמתו למקומות בהם אוכלים, הכוונה לשינוי הרגלים ומתן כלים להתמודד עם המציאות הקיימת, עושה שינוי של ממש.
חדר כושר? – למי יש זמן לשטויות האלה?
אנשי הייטק מתחלקים לשניים כאשר מדובר בתחום הפעילות הגופנית. יש את אלה שתמצאו רצים על הים או בפארק, מתאמנים במכוני הכושר והולכים לחוגים. אלו מאמינים בפעילות גופנית, אוהבים להשקיע בגופם ובריאותם, חשוב להם לנתב את הלחצים למקומות מרגיעים ולהפיק מפעילות גופנית שלווה, שמחה, ביטחון עצמי, תחושת ויטליות וחיות וחידוש מצברים. וישנם אלה, שפעילות גופנית ומכוני כושר היא מהם והלאה. צריך לזכור שלא כל אחד בנוי לצאת לריצה או לעשות ביקור במכון לאחר יום עבודה ארוך. בייחוד אם יש משפחה וילדים. אך אין להתעלם מכך, שבבוא הזמן, גוף שאינו פעיל, הולך ומתנוון, עולה במשקל, אינו חש רענן, עלול לסבול מעצבנות וקשיי ריכוז ו"אוסף" על הדרך כמה מחלות.
מאוד חשוב לי להקדיש מחשבה ולהתאים באופן אישי לכל אדם את סוג ואופן הפעילות. לכל אדם מבנה אישיות ייחודי משלו, אשר ביחד עם גורמים סביבתיים וחברתיים, יקבע במידה רבה את סוג ואופי הפעילות ואת השעה המתאימה. לא כל אחד יכול להקים עצמו בחמש-שש בבוקר לאימון ולהגיע למשרד ערני ומלא חיים. לא כל אחד מסוגל להתמיד בפעילות כלשהי לבדו ורצוי שיצרף אליו אנשים או יצטרף לקבוצה שתדרבן אותו ותעניק מעין סוג של מסגרת מחייבת. לא לכל אחד יש תמיכה מאפשרת, ובמקרים אלה ניתן לנסות ליצור אותה.
לסיכום
ג'ון סקאלי, ממקימי "Apple computers" , אמר ש"הדרך הטובה ביותר לחזות את העתיד היא להמציא אותו". למה שלא תסתכלו קדימה גם כשמדובר בגוף ובבריאות שלכם ו"תמציאו" אותם היום?