מור (שרף)

שם בוטני: Commiphora myrrha / Molmol | שם עממי: Bola / Myrrh

רקע

שיח / עץ קוצניי  ממשפחת הבושמיים בעל כ- 160 מינים. אינו בולט מאחר ורוב השנה הוא עומד יבש. אחרי הגשמים הוא מתכסה עלים קטנטנים ואחרי הפריחה הלבנה הוא חוזר למראה יבש וקוצני. הוא צומח במדבריות, המקור שלו הוא בערב הסעודית והוא גדל בצפון מזרח אפריקה וחצי האי ערב. את השרף הצהבהב, הנקרא מירין, מפיקיםמהענפים. כאשר הוא מתקשה הוא הופך לחום-אדמדם. זהו אחד הצמחים העתיקים ביותר בשימוש רפואי, הוא מוזכר בתנ"ך בשמו מור, בימי קדם עשו בו שימוש לשימור מומיות, להכנת בשמים, שימור יין ולדוחי חרקים.

היוונים והרומאים השתמשו במור לריפוי פצעים חיצוניים, לשימוש פנימי להקלת בבעיות עיכול ולהסדרת המחזור אצל הנשים.

חלק בשימוש

שרף

פעילויות

  • Antiseptic – אנטיספטי, מחטא
  • Antibiotic- פועל כ"אנטיביוטיקה" טבעית. מסייע למערכת החיסון להשמיד מיקרו-אורזניזמים.
  • Anti-inflammatory- אנטי-דלקתי
  • Antibacterial / Antimicrobial – נלחם ומשמיד חיידקים / בקטריות, מיקרובים.
  • Antifungal – נגד פטריות.
  • Expectorant – מכייח
  • Astringent- מכווץ, מקטין הפרשות

שימושים רפואיים

  • כטיפול חיצוני לפטריות עור.
  • לגרגר במצבים של דלקות ורגישות חניכיים, דלקות וכאבי גרון, אפטות.
  • הצטננות, התקררות, סינוסיטיס, נזלת
  • לזיהומים, כיבים ופצעים.
  • למחלות דרכי הנשימה, ברונכיט ושיעול.

התוויות נגד

  • בשימוש פנימי – לא לנשים בהריון ולא במצבי דלקות מעי אקוטיות (חריפה)