הכל על הנקה
הקדמה
עובדה: חלב-אם עדיף על כל תמ"ל (תרכובות מזון לתינוקות) גם אם האם חולה (פרט למקרים מסויימים) וניזונה מתפריט קלוקל.
אחרי שכתבתי את זה ו"פרקתי" את האמת שלי, אני יכולה להתפנות ולספר שהנקה אינה בהכרח דבר טבעי, זורם, אידיאלי, כייפי, קל ופשוט כמו שרבים עשויים לחשוב. לי אישית היו מאבקים גדולים מאוד (על רקע רפואי) עם הנקה. למרות שלא נתנו לי הרבה סיכוי להניק נלחמתי על הנקה כמו לביאה רק כי ידעתי כמה היא חשובה (לא רק לתינוק אלא גם עבורי ברמה הבריאותית).לבסוף, בצער רב, לאחר 5 חודשים של מאבק, שאיבות, הקרבת שעות שינה כדי לשאוב ולנסות להניק מצבי הבריאותי התדרדר ונאלצתי לסיים להניק. בדיעבד, הייתי צריכה להפסיק לפני כן. לא תמיד המחיר שמשלמים עומד בקנה אחד עם התוצאה. לכן, אני תמיד אהיה בעד הנקה (ותיכף תבינו גם למה), אבל לא בכל מחיר. ישנם פעמים שעדיף שלתינוק תהיה אמא רגועה ובריאה שלא מניקה מאשר אמא חולה שמתעקשת על הנקה.
למרות מה שזה עתה כתבתי, אני מאמינה שנשים רבות מוותרות על הנקה מהר מידי. הן נתקלות בקשיים שאפילו לא דמיינו והדבר גורם במקרים רבים לוויתור מהיר מידי על ההנקה וחבל שכך. הצטיידות במידע רב ככל האפשר בנושא זה יכול לסייע להנקה מוצלחת ולמנוע הפתעות מיותרות ואני ממליצה מעבר למידע שמופיע כאן, לפנות ליועצ הנקה מבעוד מועד ולא אחרי הלידה.
כמה זמן להניק?
שאלה הנשאלת לא מעט ונמצאת ברקע המחשבות אצל נשים רבות.
ההמלצה העומדת היום היא על מינימום חצי שנה (בארה"ב ההמלצה עומדת על שנה) שלאחריה ניתן כבר להתחיל להכניס מזון מוצק (אם כי היום ישנן אפילו המלצות להתחיל אוכל מוצק בגיל 4 חודשים). אך התייחסות הולמת ומציאותית לאורח החיים והאפשרויות הקיימות היא הכרחית פה. ישנם גורמים רבים הנלקחים בחשבון כגון נוכחות ותמיכה של בן זוג, מידת המעורבות שלו, מקום המגורים, סוג העבודה, סבא וסבתא בסביבה, נכונות ורצון האישה להניק, היכולת להתמודד עם הקשיים עד שההנקה מתייצבת ועוד.
באופן כללי, ניתן בהחלט לומר, שככל שההנקה תימשך זמן רב יותר, כך יותר טוב.
כל כמה שעות להניק?
בחברות פרימיטיביות האימהות לא מחכות שהתינוק יתחיל לבכות או להראות סימני רעב. מבחינתן כשזה מגיע למצב בכי זה כבר מעיד על רעב מתקדם. לכן, הן מניקות לעיתים מאוד קרובות לאורך כל היום ועוד מספר פעמים בלילה. הן מניקות בממוצע עד גיל שלוש.
תדירות ההנקה מאוד משתנה מתינוק לתינוק ובתקופות שונות. אין כאן חוקים ולכן, הצמדות לזמנים היא לא רלוונטית. לא מומלץ להגביל זמנים ולהחליט עבור התינוק מתי וכמה הוא צריך לאכול. ישנם סימנים מוקדמים שיכולים לרמוז לאם שתינוקה רעב כגון, חוסר נינוחות, אי שקט וסימני מציצה עם הפה. (כאמור, בכי הוא כבר סימן לרעב מתקדם).
הממוצע עומד על הנקה כל שעתיים-שלוש, 10-15 דקות מכל שד. אך זה מאוד כוללני מאחר ותינוקות יונקים על פי דרישה וצורך, ולכן יכול להיווצר מצב בו התינוק יסתפק ביניקה משד אחד בלבד וזמן קצר לאחר מכן ירצה לינוק שוב. הסברה אומרת שחלב אם מתעכל מאוד מהר, לכן רעב נוצר לעיתים תכופות.
אם התינוק עוזב מרצונו את השד לא צריך להמשיך בכוח, גם אם נראה שזמן ההנקה היה קצר מאוד. נצלי את הזמן לעשות דברים אחרים כמו להחליף חיתול אם צריך ובדקי שוב אם יש רצון ליניקה מחודשת לאחר מכן. בדיוק כמו עם אוכל: עושים הפסקה, ומנסים שוב לאחר זמן מה.
סיבות לחוסר הצלחה עם הנקה
סיבות עיקריות לחוסר הצלחה בהנקה:
- כאשר לא מניקים מיד לאחר הלידה – ככל שדוחים את ההנקה הראשונה כך מקטינים את ייצוב ההנקה.
- טכניקה – טכניקה לא נכונה של הנקה עלולה לגרום לפצעים בפטמות ולכאבים חזקים שעלולים לסיים הנקה. יש להביא את השד אל פה התינוק כשהוא פתוח לרווחה ומונח על ההילה (החלק הכהה) ולא על הפטמה בלבד.
- מוצץ, בקבוק – עלולים לפגוע בייצוב ההנקה אצל חלק מהתינוקות. מתן אוכל בבקבוק עלול להקטין את הסיכוי להניק. כאשר התינוק מקבל אוכל מבקבוק הוא לא צריך להשקיע כוח ביניקה וזה עלול להפוך אותו לעצלן ביניקה משד. לאחר שההנקה מתייצבת (זה קורה בסביבות שישה שבועות), ניתן לנסות להכניס בקבוק ומוצץ.
- גורם נוסף שיכול להכשיל הנקה הוא קבלת עצות ופתרונות לא יעילים מאנשים שלא מתמחים בהנקה. הצוות בבית היולדות לא תמיד מיומן בנושא. היוועצו ביועצי הנקה.
- כשיש חשד לדלקת בשד, לא בהכרח מפסיקים הנקה. ישנן דרכים לטפל בכך מבלי לחסל את ההנקה ואת המשך ייצור החלב.
- קיימים מצבים של סביבה לא תומכת שבה האם שומעת משפטים בנוסח "החלב שלך לא בסדר", "אין לך מספיק חלב"….וכו'. חשוב ביותר להתעלם מ"הנשמות הטובות", להיוועץ באיש מקצוע, לא להרים ידיים על ההנקה.
- בעיית הערכה עצמית מינית, תחושה של חשיפה ופגיעות אף הן עלולות לעכב או לפגוע בהנקה.
מתי לא מניקים / נסיבות בהן נשים נמנעות מהנקה
- בזמן שימוש בסמים.
- במחלות כגון שחפת פעילה, ספסיס, נפריטיס,מלריה, הפטיטיס B (אלא אם התינוק קיבל חיסון).
- אם עוברים טיפולי כימותרפיה.
- אישה בעלת אמונה טוטאלית במדע שזקוקה לשליטה במינונים ומדידת כמויות בפורמולות בדרך כלל לא מסתמכת על הנקה.
- במקרים רבים אישה עשויה לוותר על הנקה כאשר מופעל עליה לחץ חברתי לא לעשות זאת.
- חזרה לעבודה – נשים רבות אינן מוכנות לוותר על עבודתן. כאשר עבודה היא תובענית מבחינת שעות וסוג עבודה, במקרים רבים נשים נאלצות לוותר על הנקה ולעיתים זה חבל כי קיימת אפשרות להמשיך להניק ולחזור לעבודה.
- חוסר פרטיות – עדיין לא כל אישה מרגישה חופשי לחלוץ שד ולהניק כאשר אין פרטיות. למרות שהיום ישנם עזרים כמו החולצות המיוחדות, הסינרים וכדומה. עדיין ישנן נשים המרגישות בצורך לפרטיות בזמן הנקה ומוצאות הנקה מחוץ לקוטלי הבית דבר מלחיץ, מביך וקשה.
- לצערי, ישנם מצבים בהם קיימת קינאה של בן הזוג בקשר לא בריא שבסופו של דבר עשויה לגרום לאישה להימנע מהנקה.
- כשהאם לא רוצה.
פצעים וסדקים בפטמה
איך מתגברים על פצעים וסדקים בפטמה תוך כדי הנקה?
סיבות אפשריות לפצעים בפטמה הינן:
- יניקה לא טובה או לא נכונה – אין זה נכון שפצעים נגרמים עקב הנקות תכופות וממושכות. הגורם העיקרי הוא תנוחת הנקה לא טובה או אחזקת התינוק בזווית לא נוחה. נסי לגרום לתינוק לפתוח את הפה כמה שיותר ולאפשר לו לתפוס כמה שיותר מהילת הפטמה. אם עדיין יש כאב יש לנסות שוב. אל דאגה, אין חשש לחנק. רצוי להיוועץ ביועץ/ת הנקה מקצועי כדי ללמדך את הטכניקה הנכונה לעשות זאת.
- תנוחת התינוק – נסי למצוא את התנוחה שנוחה לך ולתינוק ושלא כואבת.
- רגישות בפטמה – בדרך כלל נעלמת כמה ימים לאחר הלידה.
- ניתוק מהשד בסיום ההנקה – היוועצי ביועץ/ת הנקה איך משחררים בצורה נכונה את פיו של התינוק מהשד בסיום ההנקה. חשוב לא למשוך בכוח, יש טכניקה לשחרור הוואקום המאפשר ניתוק מהשד.
מה עושים?
- במקרים קלים ניתן לעשות שימוש במשחות נפלאות המשמשות למטרה זו ספציפית. יש להשתמש בהן כמה שיותר בין ההנקות, בייחוד כאשר ההנקה היא תכופה. אל תיקחי ללב אם משחה שעזרה למישהי אחרת לא עוזרת לך בכלל, יש סיבה טובה לכך שקיימים סוגים שונים של משחות. כל אישה עם סוג עור ורגישות שונה לכן המשיכי לנסות עד שתמצאי את המשחה שעוזרת לך. יש היום התקדמות גדולה בתחום, ולכן קיימות משחות שלא מחייבות הסרה לפני כל הנקה ומשחות טבעיות שאין בעיה שהתינוק יבלע אותן.
- ישנה אפשרות למרוח או לשים רטייה מחליטות צמחים בעלי תכונה המרפאת פצעים ומסייעת להחלמה מהירה שלהם למשך 10-15 דקות.
- במקרים קשים יתכן ותקבלנה המלצה לעשות הפסקה בהנקה לכמה ימים ובינתיים לשאוב את החלב.
המלצה:
אין לחבוש או לשים פד קבוע על הפצעים מאחר והדבר אינו מאפשר החלמה. הפצע לא יכול להתייבש ולהגליד. קומפרסים עושים לזמן קצר ולא משאירים אותם על השד, יש להניח למקום להתייבש. רצוי בזמן ההנקה להתחיל מהשד הפחות כואב כאשר השד השני גם כן חשוף לאוויר.
ברגע שתימצא תנוחת ההנקה האידיאלית ובעזרת טיפול הולם, הכאב ילך ויוקל.
גודש בשד
זכור לי סיפור של קרובת משפחה שסיפרה איך עמדה מתחת לזרם המים החמים, סוחטת את השד ובוכה מכאבים. רק כאשר זה קרה לי הצלחתי להבין את מה שהיא עברה. גודש אינו נעים כלל – השד קשה מאוד, מלא, כבד, נפוח וכואב. לא תמיד הגודש נובע כתוצאה מייצור חלב בכמות גדולה יותר ממה שהתינוק יונק, לעיתים זה מהצטברות נוזלים ובצקת. אם הגודש ממשיך להופיע מעבר לימי ההנקה הראשונים יש לבדוק זאת.
הפתרונות הם הנקה תכופה יותר מבלי להגביל את זמן ההנקה. לפני הלידה חשוב ביותר לברר האם בבית היולדות יש חדרי הנקה מסודרים וגישה חופשית לתינוק. נראה לי תמוה שעד היום, עם כל המודעות הקיימת, עדיין קיימים בתי יולדות המרחיקים את התינוק מהאם לאחר הלידה ולא מאפשרים גישה חופשית אליו.
אם לא מצליחים להניק כי השד מאוד נוקשה ונפוח, אז אפשר לנסות שאיבה או סחיטה ידנית רק כדי לשחרר לחץ ראשוני ואז לאפשר לתינוק לינוק. לא מומלץ בגודש לשאוב את השד עד לריקון מלא מאחר ואז יהיה ייצור מחודש של חלב. המטרה היא שחרור לחץ.
עוד דבר נהדר זה מקלחת של מים חמים – החום עוזר לרכך ולאפשר זרימת חלב, זה יכול להיות מלווה בעיסוי עדין של השד שמקל משמעותית.
עלי כרוב – כן זה באמת עובד! זה הציל אותי באופן אישי כמה פעמים (ועם זאת לא בכולן -תבינו כשתקראו בהמשך על דלקת שד). אבל…השתמשי בהן כמוצא אחרון כי כרוב מייבש חלב וזו לא המטרה שלנו. לכן השימוש צריך להיות לזמן מאוד קצר. לא יותר מרבע שעה (זה מה שאני עשיתי). אפשר להכניס לתוך גוזייה עלי כרוס שיעטפו את השד. זהירות לא להירדם איתם!! רבע שעה וזהו. אם לא עזר אפשר לעשות זאת שוב וגם הפעם לא יותר מרבע שעה.
דלקת שד
לאחר הלידה שלי עברתי שתי דלקות שד קשות. אחת מהן עברה בעזרת טיפול טבעי שתיכף אכתוב עליו ואחת מהן הגיעה לאנטיביוטיקה. גודש שלא טופל בהצלחה עלול לגרום להתפתחות דלקת. בנוסף, גם מצב של עייפות מצטברת שמוביל לירידה במערכת החיסונית עלול להוות טריגר. דלקת יכולה להיגרם גם מהפעלת לחץ על השד בין אם הוא ידני בזמן ההנקה או בין אם הוא בלבישת חזייה לוחצת. גורמים נוספים לדלקת יכולים להיות פצעים בפטמה וסתימה בצינורית בשד.
אם יש אודם בשד, כאב או רגישות גבוהה, גודש, חום, צמרמורת סביר שיש או שמתפתח מצב דלקתי. במקרה כזה מאוד חשוב להמשיך להניק ואף להשתדל לעשות זאת לעיתים קרובות יותר כדי לרוקן את השד כי גודש עלול להחמיר את המצב. מומלץ לעשות עיסויים עדינים, להתקלח במים חמים ולשחרר גושים. יש נשים שהנחת רטיות קרות בין ההנקות מקלה עליהן משמעותית על הכאבים.
חשוב ביותר לטפל בדלקת ולחזק את מערכת החיסון.
קיימים צמחי מרפא רבים ונפלאים ויעילים ביותר לטיפול סיסטמי ומקומי כאחד במצב כזה אני מנחה לתזונה אנטי דלקתית.
רצוי תמיד להיוועץ ביועץ/ת הנקה כדי לוודא שסיבת הדלקת אינה קשורה לצורת ההנקה. לפעמים, די בשינוי קטן ביותר כדי להחלים ולהימנע מהבעיה הזו לחזור שוב.
מה שעזר לי בזמן הדלקת זה 2 דברים מדהימים:
1. עיסוי שד עם משחת טראומיל שהיא משחה אנטי דלקתית טבעית הומיאופתית מעולה!
חשוב לעשות עיסוי טוב ולא להרבות בנגיעה בפטמות כי לא מומלץ שהתינוק יכניס לפה טראומיל.
2. הכנה הומיאופתית בגלובולים שבית מרקחת הומיאופתי יכול להכין לך וממנה לוקחים 3 גלובולים מתחת ללשון כל שעתיים-שלוש.
ההכנה צריכה להכיל 3 חומרים הומיאופתיים:
פולסטילה
בריוניה
בלדונה
כל אחד מהם בדילול 30CH
כל בימ"ק הומיאופתי אמור לדעת להכין את זה!
שימי לב שלא מדובר בטיפול הומיאופתי רגיל אלא בטיפול ל"עזרה ראשונה"
אין מספיק חלב?
נשים רבות לא בטוחות בגופן וביכולותיו. צריך לספר להן שכמעט כל אישה באופן טבעי יכולה לייצר כמויות אדירות של חלב אפילו לרביעייה, מאחר והדבר תלוי בדבר אחד בלבד: רמת הביקוש! ככל שמניקים יותר כך הגוף מייצר עוד ועוד חלב. זוהי עובדה מוגמרת.
אך בכל זאת, קיימים מצבים שעלולים לפגוע בייצור החלב גם כאשר ממשיכים להניק כגון: סטרס, מתחים ודאגות. היום מוכח מחקרית שלסטרס יש השפעה ישירה על המערכת ההורמונלית ובלוטת התריס. בעיות במערכת ההורמונלית ובבלוטת התריס עלולות להשפיע על ייצור החלב. גורמים נוספים שיכולים להשפיע על ייצור החלב הם תת תזונה, אנמיה, תרופות מסויימות, שימוש בצמחים כגון מנטה ומרווה, מחשבות שליליות שמגשימות את עצמן בנוסח: "אין לי מספיק חלב" , ושתיית מים בלתי מספקת. אומנם בפועל לא הוכח מחקרית, שצריכת מים נמוכה פוגעת בייצור החלב, אך גם צריך לזכור שלא נבדק מצב של אי-שתייה מוחלטת. כשלא שותים מספיק עלולה להיווצר התייבשות אשר בהכרח משפיעה על ייצור החלב מאחר והוא דורש הרבה מים מגופה של האם.
הנטורופתיה מציעה מגוון דרכים הכוללים הכוונה למזונות מסויימים ושימוש בצמחי מרפא, תבלינים ותוספים היכולים לסייע להגברת ייצור החלב באופן טבעי. רוב הנשים מתחילות עם חילבה שרוקחים ממליצים בבית המרקחת, אך לא תמיד זה עוזר בגלל כמוסה בריכוז, איכות וכמות לא מספקת או כי יש צורך בדברים מעבר לזה.
אחד התנאים החשובים ביותר להמשך ייצור החלב הוא המשך הנקה (או שאיבה) והורדת רמות סטרס אם קיימת. המשך הייצור של החלב הוא פונקציה של הנקה.
יתרונות חלב-אם ולמה הנקה חשובה
- הרכב אבות מזון הוא אידיאלי.
- ישנו מעבר של מרכיבים חיסוניים, אנטי חיידקיים ונוגדנים מהאם לתינוק.
- הנקה מלאה מגנה מפני מחלות כגון אסטמה, אלרגיות, רניטיס אלרגית, דרמטיטיס, זיהומים שונים.
- היניקה דורשת מאמץ מהתינוק, דבר המסייע בפיתוח שרירי הפנים ויכולת הדיבור.
- ישנם מחקרים התומכים בסברה שהנקה מונעת השמנת יתר של ילדים צעירים.
- הנקה ממושכת מורידה את הסיכון לסרטן שד.
- הנקה מחזקת Bonding בין האם לתינוק.
- תינוק יונק לא יכול להתייבש.
- החלב טרי ובטמפרטורה הנכונה.
בשנים האחרונות נשמעות יותר ויותר אימהות, השואלות איך זה שלמרות ההנקה הילד עדיין חולה הרבה, עדיין יש לו גזים. הרי נאמר שהנקה מונעת תחלואה באופן ניכר ואף את הגזים.
מה השתנה אם כך?
התזונה המערבית בעולם השפע בו אנו חיים משפיעה ישירות על חלב האם. תזונה קלוקלת פוגעת באיכות החלב. לכן, חשוב להקפיד על תזונה נכונה, בריאה ומלאה בזמן ההנקה כדי שאיכות החלב תהיה טובה וכדי שיתרונות ההנקה ישמרו. בבעיית גזים של התינוק יש לטפל גם באם ובתזונתה.
הערות:
הנקה עדיפה בכל מקרה על כל תחליף מלאכותי גם כאשר האם לא אוכלת בריא וגם אם היא חולה.
במקרים נדירים נראה שהתינוק רגיש לחלב האם, אך ברוב המקרים מדובר לא ברגישות לחלב, אלא ברגישות לדברים שהאם ניזונה מהם. במקרה זה יש לטפל בתזונה של האם המניקה, לערוך דיאטת אלימינציה ולסלק מהתזונה את הגורמים החשודים היכולים להיות מקור הבעיה.
למה הנקה חשובה?
מעבר ליתרונות של חלב אם, הנקה ראשונה מיד לאחר הלידה חשובה מאוד לביסוס הנקה מוצלחת , לחיזוק הקשר אם-תינוק (Bonding) , ולחזרה מהירה יותר של הרחם לגודלו הרגיל . הנקה גורמת להפרשה של הורמון האוקסיטוצין המכווץ את הרחם.
וכאמור, הטבע מאוד חכם – הנקה מעניקה לתינוק את המזון האידיאלי ביותר עבורו, בטמפרטורה הנכונה, טרי, בהרכב אבות המזון הנכון שמשתנה ככל שההנקה מתקדמת בהתאם לצרכי התינוק.
בנוסף, בחברה של היום ההנקה מביאה לשהות משותפת של האם והתינוק.
הנקה ותחלואה
נמצא קשר מבוסס בין הנקה לשכיחות ועוצמה נמוכה של מחלות ובעיות רבות אצל התינוק, ביניהן: דלקות אוזניים, שלשולים, דלקות בדרכי השתן, זיהומים במערכת הנשימה, דלקת קרום המוח.
ישנן סברות התומכות בכך שהנקה מביאה לפחות מקרים של מוות בעריסה, אלרגיות למיניהן, טרשת עורקים, סוכרת נעורים, מחלות מעי דלקתיות, לימפומה, התפתחות קוגניטיבית ירודה ועוד.
השפעת התזונה על חלב-אם
לכל הנקה יש טעם שונה וזה קשור ישירות למה אכלה האמא באותו יום.
משום מה אימהות ומטפלים רבים דואגים לנושא החלבון. נכון שהחלבון הוא אב מזון בעל חשיבות גדולה לבנייה,לתהליכים בגוף ולהתפתחות, אך דווקא נושא השומן ובעיקר היחס בין חומצות השומן, הוא המשמעותי ביותר.
לידע כללי, אחוז החלבון בחלב אם עומד על 6% בלבד! אם הטבע הבין שאלו הצרכים של התינוק, מי אנחנו שנחשוב אחרת? אין צורך מיוחד להעלות את צריכת החלבון, בדרך כלל אין בעיה עם כמות החלבון הנצרך ולעיתים יש אף עודף.
אחוז השומן בחלב לא מושפע מכמות השומן שצורכים, אך סוג השומן כן. אם צורכים בעיקר שומן רווי או טראנס החלב יכיל בעיקר שומן זה, אם צורכים שומן בריא כגון אומגה 3, החלב יכיל חומצות שומן אלו.
חלב אם מושפע מתזונת האם. אם התינוק מגלה רגישות או אלרגיה לחלב האם יש להסיר מתזונת האם מזונות הנחשבים לאלרגנים כגון מוצרי חלב.
מרגע שהאם נמנעת ממוצרי חלב, לוקח בערך שבועיים עד שהשפעתם בחלב חולפת.
גמילה מהנקה
הפסקת הנקה הדרגתית חשובה גם לאם וגם לתינוק, לכן היא מומלצת במידה והיא אפשרית.
מבחינת האם, כאשר לא יהיה גירוי תכוף של השד לייצר עוד חלב, הגוף יפחית זאת בהדרגה וימנע גודש, הפסקה פתאומית בבת אחת יכולה לגרום לנחיתה הורמונלית הדומה לתחושה שיש אחרי לידה.
מבחינת התינוק, בתחושה האישית שלו זה עלול להרגיש לו כאיבוד דבר מהותי וחשוב, לא רק חלב אלא גם קשר, קרבה, חום, נחמה.
גמילה אינה דבר של מה בכך ויש להשקיע בו מחשבה. הסכימו לקבל אותה כתהליך ולא כפעולה של "בום וגמרנו", זה נכון גם כאשר מפסיקים בבת אחת! צורת הגמילה ומה שמשדרים לתינוק חשובים לשני הצדדים,לאם ולתינוק.
אין כאן "טוב" ו "לא טוב", אין כאן חוקים או "נכון" ו"לא נכון". ישנם תינוקות שאוהבים לינוק יותר וישנם פחות וישנן אימהות שנהנות להניק יותר ויש שפחות. כל אחד ואחד הוא שונה ומיוחד בפני עצמו.ישנם תינוקות שדבקים בציצי ועם האוכל המוצק הם רק משחקים וישנם תינוקות שמרפים מהציצי מרצונם תוך גילוי סקרנות באוכל החדש.
מתי?
קביעת איגוד רופאי הילדים האמריקאי היא הנקה לפחות עד גיל שנה.
ההמלצה הרווחת יותר היא הנקה לפחות עד הגיל בו מתחילים להציג מזון מוצק – באזור ה- 4-6 חודשים (משתנה בין תינוק לתינוק). הפסקת הנקה בעיקרון תלויה ברצון של שני הצדדים. אך מסיבות רבות יכולה האם, על אף התנגדות התינוק, להחליט על סיום הנקה. סיבה להפסקת הנקה יכולה להיות צורך/רצון לחזור לעבודה לאחר חופשת הלידה או לאחר תקופה מסויימת. למרות שהיום, ישנה מודעות גדולה יותר ולכן מקומות עבודה רבים מאפשרים שאיבת חלב ובכך מסייעים לאישה להמשיך גם להניק. סיבה נוספת יכולה להיות תחושה לא טובה ולא נוחה של האם עם תדירות ההנקות ורצון פשוט לסיים זאת.
ישנן אימהות שתספרנה, שההנקה הלכה ופחתה בהדרגה עם התחלת אכילת מזון מוצק בסביבות גיל החצי שנה, עד שנפסקה לחלוטין והכל הלך חלק. לעומתן, ישנן אימהות שנאבקות וסובלות מחוסר שיתוף פעולה של התינוק וולא תמיד זה מצליח. כאמור, גמילה מהנקה תלויה ברצון של שני הצדדים ואם התינוק לא רוצה הוא ילחם עד חורמה ויסרב להפסיק לינוק.
תינוקות הם אולי קטנים אך אל תזלזלנה בכוח שיש להם להשיג מכן את מה שהם רוצים 🙂
נשים רבות מספרות שלבסוף בלית ברירה הפסקת ההנקה נעשתה בבת אחת והיתה כרוכה בהרבה כאב ובכי של שני הצדדים.
איך?
ראשית חשוב לי לציין, שאני בעד להניק כמה שרוצים ושכל אמא יודעת הכי טוב מה נכון לתינוק שלה. אך אם קורה שהאם הגיעה להחלטה בלתי מתפשרת שהיא לא מעוניינת להמשיך להניק (מסיבותיה שלה), אם אין שיתוף פעולה מצד התינוק, ממליצים להיות מאוד ברורים, לוודא ששקלתם את כל האפשרויות מראש, להיות שלמים עם ההחלטה ולדבוק בה עד הסוף והכי חשוב לדעת, שאת מוכנה מספיק וחזקה נפשית לכל תרחיש שעלול לקרות כדי לא להיכנע וליפול. אם תיכנעי פעם אחת זה יהפוך את הניסיון השני להרבה יותר קשה. התינוק לא יוותר בקלות כי יזכור שהצליח בפעם הקודמת "לשבור" אותך. ברגע שקיימת האופציה הזאת, הוא ינסה חזק יותר ויתעקש. אם חזרת בך מהחלטתך והחלטת לחזור להניק – נהדר! אך אל תבלבלי את התינוק והמשיכי בכך. העיקביות חשובה לכאן או לכאן.
לכן, ההמלצה היא לא לעשות את הצעד לפני שההחלטה מגובשת ואת יודעת שאת מתכוונת לזה ויהי מה.
מאוד לא פשוט! אבל זה הרבה יותר קל ממה שחושבים אם מחליטים לעשות את זה בהחלטיות, נחישות ואסרטיביות.
התינוק קולט את התחושות והמסרים הסמויים הללו מיד.
אם את אומרת "די!" אבל משדרת בלי מילים מסר אחר או חולשה התינוק מיד יקלוט את זה.
ישנם תינוקות שגמילה מהנקה מדירה שינה מעיניהם בלילות, התכוננו לאופציה של ללילות לבנים ראשונים מאחר וכעת אין ברשותך את כלי ההרגעה הראשי: ציצי!
ישנם תינוקות שמתחילים מיד לישון לילה שלם רצוף – הלוואי על כולנו.
אז מה ניתן לעשות?
לוודא שהקרובים אלייך תומכים בך ועומדים מאחורי ההחלטה שלך.
אם נוצר גודש ניתן לעשות מקלחות חמות ולסחוט בעדינות את השד, להיעזר במשאבה רק על מנת להוריד לחץ. אם תשאבי יותר מידי הגוף ימשיך לייצר חלב כאילו את ממשיכה בהנקה. עשי זאת בהדרגה.
אם התינוק מסרב לאכול – לפעמים האשם הוא בבקבוק. נסי בקבוק אחר, לפעמים זה פותר את העניין ביעילות. זה בדיוק כמו במוצצים, יש סוגים רבים ולא כל מוצץ מתאים לכל תינוק. ישנם תינוקות שלא רוצים בקבוק כלל ומעדיפים מכפית או כוס, תזרמו איתו הכל הולם.
לא להאכיל בכוח תוך כדי שהתינוק צורח ובוכה ודורש ציצי. לחכות שיירגע ולתת הרבה חום ואהבה. להציע אוכל חדש במצב שלו ונינוח.
יעזור אם תינוקך לא יריח את החלב לכן בשלב ראשון בקשי מאחרים להאכילו (בן זוג, סבא, סבתא…).
שינוי בהרכב אבות המזון ומעבר למזון מוצק
בחלב אם, התינוק נהנה מהרכב אבות מזון לפי חלוקה של 50% שומן, 44% לקטוז ו- 6% חלבון. במעבר לתזונה רגילה החלוקה היא שונה: 20% שומן, 60% פחמימות, 20% חלבון (זוהי כמובן חלוקה מאוד כללית).
לכן, אם החלטת להפסיק הנקה בבת אחת, בייחוד אם זה לפני גיל שנה, יש להקפיד שהרכב המזון יכיל הרבה שומן ושהמעבר לתזונה רגילה יהיה מעבר הדרגתי ומחושב. בעיקר כדי למנוע בעיות בגדילה, בהתפתחות, בעיות עיכול, אלרגיות, דלקות ועוד.
בגמילה מהנקה, הדבר החשוב ביותר שיש לתת לו את תשומת הלב הוא לנושא השומן ולסוגו. שומן הוא אב המזון החשוב ביותר לגדילה בשנת החיים הראשונה, בה בתינוק משלש את גודלו. אימהות רבות דואגות לנושא החלבון וזוהי טעות נפוצה. אין צורך לדאוג לגבי חלבון.
בשנה הראשונה אחוז השומן צריך להיות גבוה ולעמוד על 50-60% מסך כל הקלוריות.
מקורות תזונתיים לשומן מסוג טוב יכולים להיות אבוקדו,שקדייה, טחינה משומשום מלא אותם ניתן להוסיף למשל בבלנדר עם הירקות או הפירות המרוסקים.
יש להימנע ממזונות המכילים סוכר, ממתיקים מלאכותיים, חומרי שימור וצבעי מאכל כגון "פתי בר", מילקי, במבה….
יש חשיבות בריאותית עליונה להצגה הדרגתית של מזונות מוצקים חדשים לתינוק.
במידה והדבר נעשה באופן מהיר מידי או באופן לא מבוקר ונכון, הדבר עלול לגרום להתפתחות אי סבילות למזון ואף לאלרגיות למזון ולבוא לידי ביטוי באסטמה, דלקות אוזניים חוזרות, פריחות ובעיות עוריות, בעיות עיכול ועוד.
ראשית, לא מומלץ להתחיל בהצגת והכרת מזונות מוצקים כאשר התינוק חולה או לא מרגיש טוב.
יש לוודא שמרגילים את הילד לאכול בישיבה ולא כשהוא שוכב על הגב. אכילה במצב שכיבה עלולה לגרום לכניסת אוויר למערכת העיכול ולגזים.
דבר נוסף, חשוב לזכור שבהתחלה קיימת אפשרות שהאוכל יהווה לא יותר ממשחק וגירוי ללעיסה ונשיכה עבור התינוק המספק את סקרנותו. לכן, אין ללחוץ, רצוי להוריד צפיות שזה יהווה תחליף לארוחה ומומלץ לתת מזון שהתינוק יוכל לשחק, להרגיש, ללעוס וללוש אותו, כגון: פירות וירקות רכים, מבושלים, מאודים או מעוכים.
אם התינוק מסרב למזון שנתת לו, אל תתעקשי. נסי שוב בעוד כמה ימים. גם לנו המבוגרים לא תמיד יש חשק לאכול כל דבר ברגע מסויים.
הכרת המזונות היא הדרגתית – בכל שבוע מוסיפים דבר חדש אחד. כמו שאמא שלי היתה אומרת לי "תור תור". השתדלי בכל שבוע להכניס לתפריט התינוק מזון אחד.
כך תהיה לך שליטה גדולה יותר על זיהוי מזונות שעלולים לגרום לתגובה אלרגית כמו נזלת, דמעות, פצעים בפה, גזים, שינוי ביציאות,פריחה ועוד. כי אם מתרחשת תגובה כזאת לאחר הוספת מזון חדש יהיה קל יותר לדעת מה הגורם. אם יש תגובה כלשהי, עושים הפסקה של 7-10 ימים ואז מנסים שוב את אותו סוג מזון.
אם התגובה חוזרת נמנעים מלתת מזון זה לפחות חצי שנה. לעיתים זה פונקציה של השלמת בניית והתפתחות מערכת העיכול.
מזונות מומלצים כאמור, הם ירקות ופירות. בשלב ראשון בלי קליפה מאחר וסיבים עלולים לגרות את מערכת העיכול שעדיין לא השלימה את בנייתה. להתחיל בעדינות עם רסק תפוחים, בננה מעוכה, שזיף מבושל וכדומה.
לא מתחילים עם פירות הדר.
בישול של הפירות מוריד מרמת האלרגניות שלהם ולכן ניתן לעשות מה שנקרא בילדותי "מרק פירות". בירקות מתחילים עם ירקות שורש כגון גזר ובטטה. ניתן להמשיך עם קישואים, דלעת, דלורית.
חצילים, פלפלים, עגבניות ותפוחי אדמה נחשבים למזונות עם פוטנציאל אלרגני, לכן מומלץ לתת אותם מעל גיל שנה.
בשלבים הבאים מגיע תורם של דגנים כגון אורז, קינואה ודוחן שלא מכילים גלוטן.
קטניות, עופות ודגים מגיעים רק בשלב מאוחר יותר.