דלקת מפרקים בראי הנטורופתיה
הקדמה
* שידור הרדיו בנושא דלקת מפרקים – להאזנה לחצו כאן
קיימים עשרות מצבים שיכולים לגרום לדלקת מפרקים (ארתריטיס). המילה 'ארתריטיס' הינה מונח רחב לתיאור מצבים אלו, כאשר המוכרות ביותר הן האוסטאוארתריטיס והראומטואיד ארתריטיס.
Rheumatoid arthritis = RA – ראומטואיד ארתריטיס – דלקת מפרקים שגרונית
Osteoarthritis = OA – אוסטאוארתריטיס – דלקת מפרקים ניוונית
מחלות אלו כל כך נפוצות ומלוות אנשים שנים רבות (אם לא כל החיים). הן משנות אנשים מקצה לקצה וניתן בהחלט להבין זאת – אין להתעלם מהעובדה, שלחיות עם רמות כה גדולות של כאב ומגבלות פיזיות יכולות לשנות את החיים לגמרי. החולים סובלים ולומדים בלית ברירה לחיות עם הכאב והמשפחות והסובבים חסרי אונים מול היכולת לעזור.
*הערה: קיימת גם דלקת מפרקים של גיל הילדות שסיבתה לא ידועה. הטיפול הנטורופתי אינו מבדיל בינה לבין דלקת המפרקים של הגיל המבוגר מאחר והנטורופתיה לא מטפלת במחלה אלא בבן האדם ולכן יש מענה טיפולי גם כאן.
מתי ניתן לחשוד שמתפתחת דלקת מפרקים? מה ההבדל בין ראומטואיד ארתריטיס – דלקת מפרקים שגרונית, לבין אוסטאוארתריטיס – דלקת מפרקים ניוונית? מה מציעה הרפואה הקונבנציונלית בנושא? איך מאבחנים ומהם הסימפטומים? ומה יש לנטורופתיה באמת להציע?
הגדרה וסימפטומים
RA – ראומטואיד ארתריטיס
מחלה אוטו-אימונית כרונית שבה מערכת החיסון תוקפת את הרקמות הבריאות וגורמת ליצירת דלקת הפוגעת במפרקים רבים. בדרך כלל, הפגיעה היא סימטרית בשני צידי הגוף – בעיקר במפרקים קטנים יותר כגון: אצבעות הידיים והרגליים, שורש כף היד והקרסוליים. קיימת חלוקה לקבוצות של דלקות מפרקים לפי האזור ומספר המפרקים הפגועים. למשל, פולי-ארתריטיס (Polyarticular Arthritis) היא דלקת הפוגעת בכמה מפרקים, שהיא עצמה מחולקת לקטגוריות לפי מיקום המפרקים הפגועים, ולעומתה מונו-ארתריטיס (Monoarticular Arthritis) שהיא דלקת הפוגעת רק במפרק אחד.
המחלה יכולה להתפרץ בכל גיל, אך הממוצע נע לרוב בגילאים 25-40 כאשר היא עשויה להחמיר עם הזמן. לנשים יש נטייה לסבול מהמחלה פי שלוש.
RA היא מחלה מערכתית שעשויה לפגוע באברים נוספים פרט למפרקים. הדלקת במפרקים עלולה להתפשט ולהגיע לריאות, שרירים, עור, כלי דם, קרום הלב ועוד. במפרקים קיימים אודם, חום ונפיחות ובשלבים מתקדמים גם דפורמציות (שינוי צורה, עיוותים) של המפרקים. המפרק מרגיש רך למגע כי הנוזל הסינוביאלי מודלק והרקמות הרכות נפגעות. ישנם כאבים ומוגבלות תנועתית עד כדי נכות.
ב- RA הכאבים מוקלים בתנועה ומוחמרים במנוחה וקיים קשיון בוקר משמעותי, ארוך ומייגע. בבדיקות דם תראה שקיעת דם (ESR) מוחשת ואף CRP גבוה – מדדים המעידים על קיומו של מצב דלקתי בגוף. בחלק מהמקרים יהיה גם RF (ראומטואיד פקטור) חיובי ואז המחלה תהיה קשה יותר. מאוד אופייני שלמחלה מתלווים גם עייפות גדולה, חולשה, תאבון ירוד, ירידה במשקל, חום נמוך של פחות מ- 38 מעלות ודיכאון.
* מה זה ראומטואיד פקטור?
RF הינו נוגדן IgM שמופיע במחלות אוטואימוניות רבות וביניהם גם עשוי להופיע בדלקת מפרקים. במשך הרבה מאוד זמן RF היה מדד האבחון הבלעדי, אך היום קיימים מדדים נוספים לאבחון. RF יכול להופיע גם באנשים בריאים (באחוז נמוך אומנם, אך עדיין קיים).
OA – אוסטאוארתריטיס
מחלה על רקע ניווני של הגיל המבוגר בעיקר, ללא הבדלה בין נשים לגברים. אין זו מחלה אוטואימונית, אלא מצב של התבלות ושחיקה של סחוסים תוך גדילה מפצה של עצם לא איכותית הבאה לידי ביטוי כאוסטאופיטים, שהם בליטות (זיזים) בעצמות המפרק הגורמים לכאבים. קיימת דלקת קלה של מעטפת המפרק. OA פוגעת באופן לא סימטרי בעיקר במפרקים הגדולים (ברך, כתף, אגן), גב תחתון ובמפרק הדיסטאלי שבקצות האצבעות, היא תוקפת בגילאי 40-70 ומעלה. המפרקים מאבדים מגמישותם, ישנה הגבלה בתנועה, הכאבים מוחמרים בתנועה ומוקלים במנוחה (בדיוק ההפך מ- RA)בבדיקות הדם שקיעת הדם נורמלית. לא תמיד קיים קשיון בוקר – אך אם הוא קיים הוא לא דומיננטי כמו זה שב- RA ובדרך כלל מסתכם ב- 15-30 דקות. OA תפגע אך ורק במפרקים, זוהי אחת המחלות המפרקיות הנפוצות ביותר והסיכויים לסבול ממנה עם התקדמות הגיל הם גבוהים מאוד.
טבלת סיכום ההבדלים בין OA ל-RA
| RA - דלקת מפרקים שגרונית | OA - דלקת מפרקים ניוונית | |
|---|---|---|
| גורם | לא ידוע. יש השערות לגבי גורם ויראלי, גנטי וגורמים סביבתיים כגון תזונה | גורם ראשוני - אינו ידוע גורם שניוני - יכול להיות שחיקה, טראומה, עיסוק |
| רקע | דלקתי, אוטואימוני | ניווני, על רקע גיל מתקדם, שחיקה, טראומה |
| קשיון בוקר | קשיון בוקר קשה - בדרך כלל למעלה מ- 30 דקות. וככל שהמחלה מתקדמת הקשיון קשה יותר | 15-30 דקות, אם בכלל |
| כאבים | מוקלים בתנועה ומוחמרים במנוחה | מוחמרים בתנועה ומוקלים במנוחה. לא תמיד קיים כאב, אך יש הגבלה תנועתית. |
| מפרקים | בעיקר במפרקים קטנים יותר כגון, אצבעות הידיים והרגליים, שורש כף היד והקרסוליים. עיוותים של האצבעות | מפרקים גדולים, המפרק מאבד מגמישותו. |
| מיקום | פגיעה סימטרית באופן שווה בין שני צידי הגוף (בדרך כלל) | פגיעה לא סימטרית. למשל, יכולה להיפגע ברך אחת בלבד |
| גיל | 25-40 | 40-70 |
| מצב מפרקים | אדומים, חמים, רכים למגע, כואבים ונפוחים מהדלקת. | נשחקים ומתבלים עקב פגיעה ברקמת סחוס, אין אודם ולא חמים למגע. |
| שקיעת דם | חיובית - רקע דלקתי | שלילית |
| מערכות נוספות | מחלה מערכתית המערבת עוד איברים | רק במפרקים |
| חום | יש חום, אך לא גבוה | אין חום |
| מין | פי 3 בנשים | נשים וגברים כאחד |
גורמים
RA – ראומטואיד ארתריטיס
קיימות סברות רבות לגבי הגורמים. למשל, גורם ויראלי ו/או קשר גנטי בשילוב השפעות סביבתיות שלהן השפעה נרחבת יותר על התפתחות המחלה כגון עישון, תזונה, בעיות עיכול. לעיתים מדובר במצב שמתלווה למחלות אוטואימוניות כגון זאבת או מחלת גאוט ואף פסוריאזיס (אך במקרה זה מדובר בדלקת מפרקים פסוריאטית) ועוד.
OA – אוסטאוארתריטיס
הגורם הראשוני אינו ידוע אך יש קשר ברור לגיל מבוגר. קיימים גורמים משניים שיכולים להביא להתפרצות המחלה כגון: פציעה, טראומה, שבר, ניתוח, שחיקה של מפרק, עבודה/עיסוק הגורמים לשחיקת מפרקים ועוד. חוקרים חושבים שיכול להיות שיש קשר בין שילוב של מספר גורמים כגון עודף משקל ותזונה.
כללי: קיים קשר בין מזג האוויר, הלחות והלחץ הברומטרי לעוצמת הכאבים וגמישות המפרק הפגוע.
איך נעשה האבחון?
בכדי לעשות אבחנה נכונה בין RA ל- OA צריך לגשת למומחה – בדרך כלל ראומטולוג ולעשות מספר בדיקות. בהקשר RA – אין בדיקה אחת בלבד שמאפשרת היום אבחון וודאי ולעיתים בשלבים התחלתיים קשה לקבוע את האבחנה מאחר ודלקת של מפרקים יכולה להופיע כסימפטום של מחלה אחרת כגון פסוריאזיס כפי שציינתי קודם. מאוד חשוב לאבחן מהיכן נובע הכאב, האם מהמפרק עצמו או ממקור אחר, האם הכאב נובע מדלקת או מגורם אחר, האם זה סימטרי.
שלילת מצב דלקתי יכוון יותר ל- OA (על אף שיכולים להיות מצבים דלקתיים קלים במעטפת הסינוביאלית של המפרק, אין מדובר בדלקת כפי שהיא מופיעה ב- RA). בכדי לוודא או לשלול מצב דלקתי, ראשית נערך תשאול מלא על הסימפטומים, על מיקום הכאב, מתי הוא מופיע או מחמיר ועוד. OA מתפתחת באיטיות ועשויה להתחיל ככאבים המופיעים לאחר מאמץ גדול.
בדיקה פיזיקאלית אף היא מנסה לאתר סימנים שעשויים לאשר או לשלול מצב דלקתי כגון: חום מקומי מהמפרק ואף חום סיסטמי, האם יש קישיון בוקר, האם ישנה נפיחות ואודם של המפרק – אלה מכוונים לכיוון ה- RA. בודקים גם האם נפגע טווח התנועה ומקשיבים לרעשים מהמפרק – קולות חיכוך שעשויים להופיע ב- OA.
בנוסף, נעשות בדיקות דם בכדי לנסות לזהות ממצאים המעידים על דלקת מפרקים – שקיעת דם מוחשת ו- CRP (חלבון דלקת) גבוה, כדוריות דם לבנות גבוהות מעט, ריבוי טסיות, יכולה להיות גם אנמיה שאופיינית למחלות כרוניות וכמובן ראומטואיד פקטור שהוזכר קודם.
שאיבת נוזל סינוביאלי מהמפרק לצורך בדיקות – ריבוי כדוריות לבנות, גלוקוז נמוך ותרבית שלילית יצביעו על מצב דלקתי. נעשים גם צילומי רנטגן לראות האם ישנה פגיעה או שינויים בעצמות המפרק ובסחוס, האם קיימים אוסטאופיטים (לא תמיד צילום רנטגן משקף בעיה, בייחוד בשלבים ראשונים של המחלה).
הטיפול הקונבנציונלי ותופעות לוואי
RA – ראומטואיד ארתריטיס
הטיפול הקונבנציונלי מנסה לשמר את המפרק ולהקל על התסמינים והכאב. סוג התרופות הנפוצות בשימוש הן:
- תרופות לשיכוך כאבים ותרופות ממשפחת ה-NSAIDs שהן תרופות אנטי-דלקתיות לא סטרואידאליות המעכבות COX 2 כגון: Arcoxia, Celebra, Celcox. חשוב לציין שאלו יכולות להקל אך לא להעלים את המחלה. זהו טיפול סימפטומתי ולא טיפול מרפא. אך חשוב שיש אותו.
- סטרואידים (בבליעה וגם בזריקות ישירות למפרק).
- משחות למריחה חיצונית.
- בשנים האחרונות ישנה התפתחות רבה בטיפול התרופתי הניתן לדלקת מפרקים ראומטית וניתן לשמוע על תרופות נוספות (כולל תרופות ביולוגיות): מתוטרקסאט (לשמחתי רוב הרופאים יודעים שיש לתת יחד עם תרופה זו חומצה פולית), אימורן, פלקווניל, סלאזופירין, לודוטרה, ערבה (לפלונומיד), יומירה (הומירה), אקטמרה, מבטרה, רמיקייד, אורנציה, אנרבל.
* COX 2 הוא אנזים המעורב בייצור פרוסטגלנדינים שהם חומרים (הורמונים) בגוף אשר, בין היתר, משתתפים בתהליכי דלקת.
לכל התרופות הללו עשויות להיות תופעות לוואי וראיתי מטופלים במצבים לא נעימים לאחר שימוש בהן, אך באותה נשימה עלי לומר בכנות, שלעיתים אין מניעה מאשר להשתמש בהן ויש רבים שדיווחו על הטבה ניכרת במצבם ובחייהם בעקבות הטיפול. חיי כמטפלת בשני העשורים האחרונים לימדו אותי שקיצוניות אינה הדבר הנכון וחשוב להיות קשוב למטופל. כשבאים אלי לטיפול, אני מגלה עד כמה יפה הטיפול הטבעי יכול להשתלב במקביל ואף להקל על תופעות לוואי של טיפול תרופתי שנילקח ויש שיגיעו מאחר ואינם יכולים ליטול טיפול תרופתי מסיבות רבות או שטיפול זה לא מעניק להם את ההקלה לה הם ציפו.
חשוב לזכור, שתרופות המדכאות את מערכת החיסון (הנעשה בהן שימוש גם למצבים סרטניים) עשויות לגרום לבחילות, נשירת שיער, פגיעה בתפקודי הכבד וירידה ביכולת הגוף להתגונן בפני מחוללים ויראליים ופתוגנים שונים.
לפני כמה שנים פרסם ה- FDA אזהרת בטיחות לתרופות ה-NSAIDs אשר מדווחת על עלייה בסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים כגון אוטם שריר הלב וסיכון לבעיות ודימומים במערכת העיכול.
OA – אוסטאוארתריטיס
ממליצים על מנוחה, פיזיותרפיה, משככי כאבים ועד ניתוח להחלפת המפרק. משככי הכאבים יעילים לשלבים הראשוניים ולאחריהם עוברים לאספירין ו- NSAIDs.
בהסתכלות נטורופתית
כנטורופתית אני מאמינה ביכולת הגוף לרפא את עצמו. גוף האדם שואף תמיד לחזרה לאיזון והוא מאוד מתוחכם בפעולתו, לכן יש להקשיב באמת ובתמים לגוף ולכל הסימנים שהוא שולח לנו כשהוא "מתלונן" שמשהו לא בסדר ויצא מאיזון.
1 – גוף נפש
קיימות הוכחות רבות שמצבים נפשיים כגון מתח, טראומה נפשית, חרדה, התרגשות, דיכאון, דאגה ומשברים נפשיים יכולים להוות טריגרים להתפרצות המחלה ו/או לגרום להחמרתה. לכן, לטיפולי גוף-נפש כגון דמיון מודרך, הפחתת מתחים, הרפייה ושיחות יש תפקיד חשוב כחלק מהטיפול והן נמצאו יעילות ביותר.
2 – תוספי מזון
בשנים האחרונות הפך מאוד נפוץ השימוש בתוספי תזונה המכילים גלוקוזאמין וכונדרויטין במקרים של OA. אני אישית רואה השפעה מופלאה כאשר המוצר מגיע בצורה נוזלית בעלת זמינות גבוהה עם אלוורה שמהווה, בין היתר, גורם אנטי-דלקתי ובשילוב על תרכובת SMS לשיכוך הכאבים. אני בוחרת לשלב דברים נוספים על מנת לכוון את הטיפול להזרמת יותר דם למפרקים ולסחוס הקיים.
ב- RA זה סיפור קצת אחר. אני מכוונת בעיקר לתוספי מזון המסייעים להפחתת התהליך הדלקתי, הפחתת הכאב וחיזוק המערכת החיסונית הטבעית של הגוף.
3 – תזונה וטיפול בשורש הבעיה
אי אפשר להתעלם מהעובדה שישנם אנשים המרגישים החמרה במצב הכאבים לאחר אכילת מזונות מסויימים. נמצא במחקרים, שישנם מזונות בעלי נטייה גדולה יותר מאשר מזונות אחרים לגרום לרגישות יתר בגוף, לתגובה חיסונית ולהוות גורם להתפרצות דלקת מפרקים.
אחת ההמלצות החשובות ביותר זה להוריד את רמת החומציות ולעבור לתזונה בעלת השפעה בסיסית יותר ולהימנע ממזונות המעודדים דלקת כגון: ירקות ממשפחת הסולניים, מזונות אלרגניים, גלוטן, מוצרי חלב, סוכרים פשוטים, חלבון מהחי ועוד.
בהתייחסות התזונתית ישנה חשיבות גדולה להסרה או הפחתה משמעותית של חומצות שומן המעודדות מצבים דלקתיים בגוף וצריכה גבוהה יותר של מזונות במכילים חומצות שומן המפחיתות מצבי דלקת.
ב- OA יש לשים דגש על צריכת מזונות עשירים באנטיאוקסידנטים, אשר שומרים על בריאות ותקינות המפרק והרקמות שמסביב לו.
לאחר תשאול יסודי אותו אני עורכת ומעבר על תוצאות בדיקות הדם, מותאמת תוכנית תזונתית אישית אשר בה מוצאים מהתזונה את כל המזונות "החשודים" כגורמים לדלקת ורגישות. המעבר לתזונה אנטי-דלקתית ולא חומצית מסייעת רבות למצב הדלקת ולמצב המפרקים. לאחר מספר שבועות, ניתן להתחיל להוסיף בחזרה ובהדרגה לתפריט את המזונות שהוצאו ממנו אחד אחד ולבדוק את תגובת הגוף. אם לאחר מספר ימים של הוספת מזון מסויים בחזרה לתפריט, אין הרעה במצב, ניתן להמשיך לצרוך ממנו בהגבלה. שיטת זו מכונה "דיאטת אלימינציה" והיא מאפשרת לגלות מאילו מזונות כדאי להימנע אשר מעוררים תגובה לא רצויה בגוף וזה מאוד משתנה מאדם לאדם. דיאטת אלימינציה נמצאה יעילה ביותר לטיפול בדלקות פרקים. זה מאוד דומה לתהליך ניקוי רעלים תזונתי.
יש לקחת בחשבון גם תוכנית להורדה במשקל אם צריך – בעיקר בדלקת פרקים ניוונית – OA על מנת להקל מהעומס על המפרקים.
4 – מערכת עיכול ודלקת מפרקים
נמצא קשר בין תפקוד לא תקין של מערכת העיכול לבין דלקת פרקים שגרונית. מעיים של חולים בדלקת פרקים זו מצויים במצב לא אופטימלי, רובם ידווחו על בעיות עיכול. מצב של "מעי דולף" וירידה באוכלוסיית החיידקים הידידותיים גורם לתגובות חיסוניות אשר גורמות להיווצרות דלקות והיחלשות של מערכת החיסון. ההתייחסות הטיפולית שלי לזה היא חשובה.
5 – ניקוי רעלים וצום רפואי
מחקר שפורסם בשנת 91' בכתב העת המדעי " The Lancet" הראה שצום הביא להקלה ושיפור המצב של דלקת הפרקים ושהחזרה לאכילה רגילה החזירה עימה גם את התסמינים. דלקת מפרקים, על פי רפואת המזרח נגרמת מהצטברות רעלנים ונוזלים חומצתיים במפרקים. הצום הרפואי נחשב לאחד הכלים המופלאים של הנטורופת ומכונה גם "סכין המנתחים של הטבע". בצום רפואי משתחררים רעלנים ותוצרי דלקת רבים אשר מנותבים אל מחוץ לגוף.
*חשוב: אין לערוך צום לבד. ישנן דרכים נוספות ופחות קיצוניות לניקוי רעלים מהגוף ומהמפרקים מבלי הצורך בצום ואני בוחרת בדרכים אלו. צומות אינני נוהגת לבצע מאחר וזה מאוד קיצוני ואף דורש מעקב יומיומי צמוד ולקיחת מדדים קבועים של לחץ דם ובדיקות דם.
6 – צמחי מרפא
פורמולה מצמחי מרפא מותאמת באופן אישי לכל אדם. השימוש בצמחים מסייע למצב הדלקתי אם קיים, לכאבים, למצב הנפשי ולחיזוק הגוף. ניתן לעשות שימוש בצמחים מרגיעים, נוגדי דלקת (למשל כורכום, אלוורה. בהחלט יש חשיבות לסוג הכורכום והאלוורה שבוחרים), צמחים נגד כאבים, ממריצים ומנקזים לימפטיים, צמחים המחזקים את זרימת הדם הפריפרית וצמחים אשר תומכים ומחזקים את הגוף.
תה ירוק – מסייע במניעת דלקת מפרקים ניוונית.
באוניברסיטת שפילד ערכו מחקר אשר מצא שבתה ירוק ישנם שני מרכיבים בשם אפיקאטצין-גלאט ואפיגאלוקאצין-גלאט, אשר חוסמים את פעילות האנזים שהורס את הסחוס ב- OA.
7 – פעילות גופנית
חשיבות אדירה ניתנת לשילוב פעילות גופנית מתאימה, אשר בין היתר תסייע להוריד או לשמור על משקל גוף תקין – הורדה של 5 ק"ג ממשקל הגוף מורידה את הסיכון לחלות ב- OA ב- 50% !
פעילות גופנית ממריצה דם לכל הגוף, דבר זה בפני עצמו מסייע לריפוי, להפחתת הכאב, פינוי פסולת מהגוף והתחדשות רקמות בריאות.
להתעמלות יש תפקיד חיוני בשיפור גמישות המפרק ומצב רוח, היא חשובה לשמירה או להפחתה במשקל אשר מורידה מהעומס על המפרקים. ניתן לשלב תרגילי חיזוק ומתיחה אשר מגדילים את טווח התנועה וגמישות המפרק. חשוב לוודא שעושים תרגילים המותאמים באופן אישי ולהקשיב היטב לגוף על מנת לדעת מתי הגזמתם או מתי לא עשיתם מספיק. בגילאים מבוגרים, הפעילות צריכה להיות תחת פיקוח אנשי מקצוע.
8 – טיפול חיצוני
טיפול חיצוני חשוב לא פחות מהטיפול הפנימי ומסייע להשגת תוצאות טובות ומהירות יותר. הטיפול החיצוני מסייע להקלה משמעותית ברמת הכאב וב- RA במצב הדלקתי. ב- OA ישנן שיטות כגון הידרותרפיה – חום וקור לסירוגין – אשר ממריצות את זרימת הדם במפרק ומביאות להקלה גדולה, ישנן מספר אפשרויות לחימום חיצוני למשל על ידי קומפרסים של צמח הקפסיקום, רטיות חמות, מקלחת חמה וכדומה. *שימו לב: ישנם מקרים בהם דווקא קור מביא להקלה. בדרך כלל האדם עצמו יודע אם קור או חום מקלים עליו. משחות למריחה חיצונית על בסיס טבעי מסייעות רבות. לא כל אדם מגיב באופן דומה לכל משחה ולכן, אל תתייאשו מלנסות עד שתמצאו את המשחה היעילה ביותר עבורכם.
9 – הפנייה לטיפולים נוספים
אני מעודדת דיקור סיני, רפלקסולוגיה, טיפול מגע, שיאצו, וואטסו (טיפול במים) וכל טיפול אחר מתחום הרפואה המשלימה שיכול להשלים את הטיפול הנטורופתי שלי שנותן מענה תזונתי, צמחי מרפא והתייחסות לקשר בין הגוף לנפש.
סיכום
קיימת נטייה לשכוח שמקורן של מחלות רבות הינו בתזונתנו ובאורח חיינו הלחוץ. יש לעיתים נטייה לחשוב רק על הגנטיקה. במדינות פרימיטיביות שהתזונה המערבית לא הגיעה אליהן, לא קיימת דלקת מפרקים שגרונית ובעיות ניווניות אף הן נדירות מאחר וקיים אורח חיים של תנועה ופעילות (אפילו ברמה של לצאת לצוד את המזון במקום לגשת להוריד אותו מהמדף בסופר).
גם אם לא תמיד ניתן לרפא מחלה, אין זה אומר שלא ניתן לשפר משמעותית את אורח ואיכות החיים ולהרוויח מניעת התדרדרות או נכות.
הנטורופתיה, כפי שהספקתם וודאי להבין כאן, מציעה כלים רבים להתמודדות עם מצבי הארטריטיס.
כל שנותר הוא לבחור ולקחת אחריות ולשנות.
אז בין אם אתם כבר נוטלים תרופות או בין אם לאו – יש לטיפול הטבעי הרבה מאוד מה להציע לכם.