אפידורל - בעד ונגד
הקדמה
(הערה: המאמר עודכן באוגוסט 2017)
כל-כך רציתי לידה טבעית ללא אפידורל. הרפואה הנטורופתית תומכת בלידה טבעית ללא התערבות חיצונית ובתור נטורופתית שדוגלת בטבעי, הגעתי ללידה עם ציפיות ברורות. בדיעבד, הלידה דווקא היתה אחת מאבני הדרך שלי במציאת האיזון בין הטבעי לקונבנציונלי וקבלה והכלה של הרפואה הקונבנציונלית שיש לה לגמרי זכות קיום בעיני. הסיפור מאוד ארוך וטראומתי אבל אקצר: אחרי 35 שעות עם צירים קשים בלי התקדמות ובלי פתיחה, שלושה ימים ללא שינה ודימומים לא רצויים, הגעתי לסף איבוד הכרה והדרך היחידה להימנע מקיסרי היתה אפידורל. מאותו רגע, הלידה היתה קסומה. לעיתים קיימים דברים שאינם בשליטתנו ולכן, חשוב להגיע ללידה מוכנים, עם כמה שיותר ידע ועם הבחירה המתאימה לכל אישה והאופי שלה. הסיבה ששיתפתי בסיפור שלי היא כדי שתדעו שלמרות שאני הולכת לכתוב לכן פה דברים לא נחמדים על האפידורל, זה לא אומר שאני קוטלת אותו או נגדו. כל מצב שונה וכל אישה שונה. אבל בעיני, ידע הוא כוח וחשוב לבוא ללידה עם הידע הזה בנוגע לאפידורל על מנת שהבחירה תהיה ממקום מושכל ונכון.
אז מה יהיה לנו במאמר הזה?
במאמר זה תוכלנה לקבל מידע על מהו האפידורל, מהן השפעותיו, הסיכונים, מתי ואיך מקבלים אותו והאם לכל אחת מותר. האם יש לו תופעות לוואי? האם באמת אין לו שום השפעה על התינוק כפי שמספרים? האם אפשר בלי? ומה עושים עם הכאב?
אפידורל זו לא מילה גסה!
רגע האמת הגיע ובגרון ניחר היא צווחה בקושי למיילדות את המילה הבודדת שהצליחה להוציא מגרונה: "אפידורל"!
לעומתה, מטופלת וחברה, עם דעה זהה המתנגדת לאפידורל, הכינה עצמה ללידה (פיזית ונפשית) בעזרת מודעות, נשימות וכניסה למצב "מדיטטיבי". בזמן הלידה, במקום לשכב במחלקה ולצווח מכאבים, החליטה לצעוק בחוץ, תוך כדי הליכה ותנועה. כאשר הלידה התקדמה, חזרה לחדר הלידה, במשך שעות ארוכות, היא כמעט ולא דיברה כדי לא להוציא אנרגיה מיותרת בדיבור, שמרה על כוחותיה, נכנסה עם נשימות לשקט פנימי ומצב של "כאן ולא כאן" בריכוז מלא בתהליך, נעזרה בטיפות הומיאופתיות ובפרחי-באך להרגעה וכך עברה את הלידה.
אחרי הלידה שאלתי אותה איך היה. היא סיפרה לי שהכאב היה עצום, אך הנשימות, הכניסה פנימה, הריכוז המחשבה והידיעה שאמה וסבתה עשו זאת לפניה ללא אפידורל עזרו לה.
אפידורל זאת לא מילה גסה!
יש נשים שיכולות בלעדיו כי הלידות שלהם קלות יותר, מהירות יותר, זורמות יותר, סף הכאב שלהם גבוה יותר…ויש נשים שאפידורל זה הדבר היחיד שמפריד ביניהן לבין לידה טראומטית. אין כאן נכון או לא נכון, אין כאן מותר ואסור – יש כאן הקשבה כנה כל אחת לגופה שלה והצורך להבין שלידה, מתוכננת ככל שתהיה יכולה להתקדם שונה מאוד מהצפוי.
נשים רבות מבוהלות ומפוחדות לפני לידה, בעיקר אם זו הראשונה שלהן. התמודדות עם הפחד היא לא פחות מאשר מנצחת מאחר והתמודדות עם הכאב והלידה כולה יכולות להיות פשוטות יותר אם מנטרלים את הפחדים וההיסטריה. חברה זו מצאה שלווה ונחמה בתזכורת פשוטה שפעם נשים ילדו באופן טבעי, שכל אישה מבוגרת במשפחתה, כולל אמה, עברה זאת ונשארה בחיים. היא החזיקה בעמדתה, ידעה שזה הולך לכאוב מאוד והחליטה למצוא דרך להתמודד עם הכאב. לטענתה, נשים חוות יותר כאב בגלל כניסה למעגל של היסטריה וצעקות וזה מחמיר את הכאב עוד יותר ברמה הפסיכולוגית.
קיימות שיטות המאפשרות כניסה לשקט, מלמדות איך לנשום את הכאב החוצה, לדבר אל עצמך דברים מרגיעים, לדמיין את התהליך באופן מושלם וזורם בעזרת דמיון מודרך, להיעזר במה שהטבע העניק לנו כדי לעבור את זה בשלום ועם כמה שפחות כאבים.
נשים שילדו בבית סיפרו שהן אהבו את הידיעה שבבית אין להן את האפשרות לקבלת אפידורל. מבחינה פסיכולוגית, ידיעה זו גרמה להן להיכנס ל"מוד" שונה והחלטי, מתוך מחשבה שאין דרך אחרת והן צריכות לעבור את הלידה באופן טבעי.
אין ספק שלידה טבעית היא המומלצת ביותר, כן- זאת עם הכאבים והצירים, כמו פעם (מיד עולה בראשי תמונה קלאסית מהסרטים הישנים, של האישה בתנוחת הפישוק בשכיבה עם מקל עץ בפה לנשיכה….) נשים רבות שחוו שתי לידות ויותר עם ובלי אפידורל, מספרות שלידה טבעית עדיפה ושההתאוששות היתה הרבה יותר מהירה.
אך לעיתים, הצורך הבסיסי האנושי להפסיק כאב כל כך גדול (אצל כל אישה רמת הכאב והחוויה של הכאב מאוד שונה!!), מבלי לחשוב על דבר מעבר לכך, הוא חזק מהכל וזה בסדר גמור – חשוב להכיל גם את זה בקבלה ואהבה.
הכאב
ידוע לכל, שהדבר הזה המכונה "סף כאב", הוא משהו מאוד אישי. ישנן נשים שלא מסוגלות לעמוד ולו בכאב הקטן ביותר, גם בלי שום קשר להריון. נשים מהסוג שאומר לי : "אצלי, כל כאב ראש הכי קטן, הוא מיגרנה!". נשים אלו אינן בהכרח בעלות מראה שברירי! כלל וכלל לא! ישנן נשים, בעלות חזות רזה, דקיקה, שברירית, עדינה ורגישה, בעלות סף כאב גבוה במיוחד, היכולות לעמוד בכאב הלידה יחסית בקלות עם ההכנות הנכונות. וקיים גם המצב ההפוך.
מעבר לסף הכאב, ששונה אצל כל אישה, צריך לזכור שישנם אלמנטים רבים נוספים, פיזיים, נפשיים ומנטלים, המשפיעים על רמת הכאב. למשל, תינוק גדול, תהליך לידה איטי ומתיש במיוחד, סיבוכים בלידה, רמת המתח או הפחד והמצב הנפשי של היולדת, תנוחת הלידה עצמה ועוד.
רוב האלמנטים הללו נשלטים על ידינו ויש אפשרות להיעזר בדרכים טבעיות כדי להקל על כל התהליך, בין עם על ידי צמחי מרפא, חומרים הומיאופתיים, קריסטלים ופרחי-באך בעלי תכונות מרגיעות ומזרזות לידה, ועד שיטות מגע שונות ולימוד נשימות, מדיטציה ודמיון מודרך להתמודדות עם החששות, הפחדים והכאבים.
קיים מגוון דעות רב בקרב נשים, החל מנשים שאומרות לי: "לא צריך כלום, זה לא עד כדי כך כואב, רק המחשבה על תופעות לוואי אפשריות מאפידורל, גורמת לי להעדיף צירים" ועד כאלה שאומרות " אין מצב שאני אסבול כאבי צירים ולידה. אני מגיעה עם האפידורל מוכן ישר להזרקה – זאת אחת ההמצאות הגאוניות של המאה".
לאלה שנוקטות עמדה נחרצת ומתנגדות – בקשתי אליכן, אל נא תייסרו עצמכן, ואל נא תאשימו ותכו עצמכן במידה וזה לא הסתדר כפי שרציתן. אם ביקשתן אפידורל בזמן הלידה אין טעם בהלקאה עצמית, אשמה או כעס עצמי, זה לא מוביל לדבר. המשיכו הלאה וזכרו שתמיד ניתן לקבל עזרה מקצועית על מנת להתמודד עם דברים – פיזית ונפשית.
לנשים המחליטות מראש על אפידורל, מברכות עליו ואינן מוכנות להתנסות כלל בכאב – אני כל כך מבינה אתכן!!! אבל במקביל לכן הייתי רוצה להמליץ לא להחליט באופן נחרץ. קראו חומר, קראו מחקרים, דברו עם נשים אחרות, הקשיבו לעצמכן ונסו לזהות מהיכן נובעים הפחדים. אם החלטתכן תישאר בעינה, לפחות זה יהיה ממקום של ידע ולא פעולה "אוטומטית".
מהו אפידורל בדיוק
אפידורל הינו חומר מאלחש המונע את תחושת הכאב והצירים. מקור השם "אפידורל" אינו החומר עצמו, אלא המקום האנטומי בעמוד השדרה אליו מזריקים את החומר הנקרא "החלל האפידוראלי" – זהו אזור המכיל את הנוזל המוח ואת חוט השדרה. החלל האפידוראלי מאוד דק , לכן צריך מרדים עם ידיים מיומנות ואסור לזוז בזמן ההזרקה על מנת להזריק למקום המדויק והנכון.
האפידורל מרדים את החצי התחתון של הגוף הכולל את הגפיים התחתונות ואת העצבים המובילים אל האגן והרחם. לא רק שאין תחושה באזור זה, אלא גם אין יכולת תנועתית למשך הלידה.
אך הטיפ הכי גדול שאני יכולה לתת מניסיון אישי:
גם אם אתן מורדמות חצי גוף, זה לא אומר שאתן חייבות לשכב על הגב. לידה בשכיבה על הגב קשה יותר מסיבות רבות מאוד, אחת מהן קשורה לכך שהיא מפריעה לאזור עצם הזנב להפתח ומקטינה משמעותית את פתח היציאה של הילוד. לכן, אפשר בהחלט לעבור לשכיבה על הצד ואת הרגל מרימים ותופסים עם היד (הידיים לא מורדמות!). אתן מוזמנות לבקש ראי גדול כדי שתוכלו לראות את הילוד יוצא. זה גם עוזר לדעת לאן לנתב את הלחיצות כי לא תמיד מרגישים משהו בגלל ההרדמה.
מתי מזריקים?
אם תחליטי לקבל אפידורל, תצטרכי לחתום על טופס מיוחד בו את מאשרת זאת. בטופס תמצאי גם את כל רשימת הסיכונים ותופעות הלוואי האפשריות כתוצאה מזריקה אפידוראלית.
קיימת הסכמה בקרב רופאים שלא להזריק אפידורל לפני שמתחילה לידה פעילה, אך עדיין קיים ויכוח לגבי הזמן הנכון להזריק.
דעה אחת טוענת, שיש להזריק אפידורל רק לאחר פתיחה של 5 – 3 סנטימטרים כדי שהאפידורל לא יעכב את הלידה. הדעה השנייה טוענת, שההזרקה תעשה החל מהרגע שבו מתחילים הכאבים.
בדרך כלל נהוג להזריק לאחר פתיחה של ארבעה סנטימטרים בצוואר הרחם, או במידה ורמת הכאב בלתי נסבלת.
במידה והפתיחה כמעט מלאה והלידה עומדת להסתיים, לא ניתן לבצע זריקה אפידוראלית מאחר ולוקח זמן להכין ולבצע את הפרוצדורה ולחומר עצמו לוקח זמן להתחיל את השפעתו.
רופאים ממליצים על אפידורל במקרים מאוד מסויימים כגון: הריון רב עוברי, לידת עכוז בדרך טבעית, לידות ואקום או מלקחיים ובניתוחים קיסריים אם היולדת לא רוצה הרדמה כללית.
אך במציאות, כמעט כל אישה המבקשת אפידורל תקבל אותו ואף יותר מכך, היום לא צריך לבקש – מציעים לך מיד ואם את לא מעוניינת, חשוב שתוודאי שבזמן הלידה לא יציקו לך עם הצעות אלו שוב ושוב, כי זה מוריד את הביטחון ביכולת שלך ללדת וזה לא משהו שתרצי לידך בלידה מתקדמת.
איך מתבצעת הרדמה אפידוראלית והאם זה כואב?
ההרדמה האפידוראלית נעשית בכמה שלבים וכל הסיפור לא אמור לקחת יותר מ 15-10 דקות.
כדי למנוע ירידה בלחץ הדם של היולדת מחברים אינפוזיית נוזלים לווריד.
המרדים בודק את מבנה גב היולדת ומחפש אחר מקום מתאים להחדרת המחט.
האישה נשכבת בתנוחה עוברית על צידה או מתיישבת כפופת גב. נעשה חיטוי מקומי של האזור בגב (זה חלק לא נעים כי הוא קר ויש להתכונן לקור ולא להיבהל. מוזרקת זריקת הרדמה מקומית תת-עורית, עם מחט דקיקה מאוד וכמעט בלתי מורגשת, באזור אליו יוזרק האפידורל.
עקב כך, זריקת האפידורל לא אמורה לכאוב, אך מניסיון, נשים רבות סיפרו לי שחוו כאב חזק בזמן הזריקה. לכן, אין תשובה וודאית. אני מניחה שהדבר תלוי בגורמים רבים, כולל במיומנות של הרופא המרדים.
בזמן הזרקת האפידורל אסור ליולדת לזוז. הרופא מחבר במקום המחט קטטר (צינורית דקה) שמאפשר להוסיף עוד אפידורל במידה שיהיה צורך ללא דקירה מיותרת נוספת של המחט.
תוך כמה זמן מתחיל האפידורל להשפיע וכמה זמן נמשכת השפעתו?
אפידורל – למי לא?
- למי שאינה מעוניינת ! (אולי זה נשמע באנאלי, אך תתפלאו איזה סיפורים שמעתי על איך מנסים לשכנע כמעט בכוח נשים לקבל זריקת אפידורל. כולל הפעלת מניפולציות והפחדות למיניהן).
- לפני שמתחילה לידה פעילה.
- סמוך לסיום לידה.
- נשים עם בעיות מבניות ו/או עיוותים בגב ובעמוד השדרה.
- למי שיש פריחה, דלקת או זיהום עורי בגב, פצעים על הגב.
- בעבר שללו אפידורל למי שהיה קעקוע באזור מפחד של החדרת מתכות כבדות כמו עופרת וכספית שנמצאות בחומרי הקעקוע לתוך הגוף. אך היום אין עם זה בעיה.
- נשים עם טרומבוציטופניה – מיעוט טסיות דם ועקב כך רמת קרישה נמוכה בדם.
- נשים הנוטלת תרופות נוגדות קרישה, כולל אספירין ולא עשו הפסקה לפחות שבוע לפני הלידה. ביצוע הרדמה אפידוראלית בנשים הנוטלות אספירין עלול לגרום לדימום בעמוד השדרה ולהוביל לנזק בלתי הפיך.
- נשים עם אלרגיה לחומר ההרדמה.
- נשים הסובלות ממחלות של מערכת העצבים.
- נשים המגיעות במצב קיצוני של חוסר נוזלים.
אפידורל – יתרונות וחסרונות
יתרונות האפידורל
לידה נטולת כאבים.
חסרונות האפידורל
- לעיתים יש ירידה בלחץ הדם וחולשה – הזרקת האפידורל גורמת להרפיה של שרירי דופן כלי הדם.
- עלול להיווצר מצב של הרדמה חלקית בלבד, או בצד אחד של הגוף.
- יתכן מצב של רעד בלתי רצוני, צמרמורת.
- היולדת מוגבלת ביכולת להתנועע – אישה בתהליך הלידה מרגישה צורך לשינוי תנוחות בתהליך. הדינאמיות הזו והיכולת לנוע חשובות. עם זריקת אפידורל הלידה הופכת לפסיבית.
- הצירים עלולים להיחלש בעקבות השימוש באפידורל . לרוב פשוט נותנים חומר זירוז (פיטוצין), שעלול להשפיע על דופק העובר.
- יכולים להיות כאבי ראש.
- כאבים או רגישות באזור ההזרקה שנשארים לתקופה.
- אפידורל עלול לגרום לכאבי גב מתמשכים אחרי הלידה.
- חוסר יכולת לרוקן את שלפוחית השתן – בדרך כלל מתמודדים עם מצב זה על ידי שימוש בקטטר.
נכון! החסרונות של האפידורל רבים וזה עוד לא הכל (תיכף תקראו על ההשפעה של האפידורל על התינוק) ומהרשימה הזו אפשר היה להניח, שמאחר והחסרונות רבים כל כך, הגיוני לרצות להימנע מאפידרול… אבל כפי שכבר הבנתם ממה שכתבתי עד כה, לעיתים מספיק יתרון אחד בודד שיתגבר על כל החסרונות. כך שאורך הרשימה לא הוא שקובע פה (תלוי איזה אישה שואלים). אבל לדעת את הדברים זה חשוב בכל מקרה לא משנה מה הבחירה.
השפעת האפידורל על התינוק
כמעט בכל מקום אפשרי שחיפשתי, קראתי שלאפידורל אין כל השפעה על הילוד מאחר והוא אינו מגיע למחזור דמו. מאידך, תינוקות שנולדו לאם אשר קיבלה אפידורל בלידה מגיעים לעולם "עצלנים" יותר ומתקשים מאוד לינוק. לנשים שלא רוצות להניק זה לא אמור להוות בעיה. נשים שכן רוצות להניק בהחלט יכולות להתמודד עם המצב ולהגיע למרות האפידורל להנקה טובה.
לפני מספר שנים, צפיתי בסרט דוקומנטארי בערוץ המדע, שבו עקבו אחרי נשים יולדות והשוו את התנהגותן והתנהגות תינוקן בלידות טבעיות לעומת לידות עם אפידורל.
בסרט נצפו התינוקות לאימהות שקיבלו אפידורל, הרבה פחות ערניים באופן מובהק והם לא ינקו במרץ כפי שצריך להיות באופן טבעי. לפי אותו סרט, טענו שהאפידורל פגע ב- Bonding (הקשר הראשוני) בין האם לתינוק שהוא קריטי וחשוב מעין כמוהו והקשה על תחילת ההנקה. התינוק נראה מסומם ואיטי.
מחקר אוסטרלי על 1,280 נשים, שנערך באוניברסיטת סידני, הראה בפירוש בעיות בהנקה בעקבות השימוש באפידורל.
נשים שהשתמשו באפידורל בלידה, נתקלו יותר בבעיה להניק בימים הראשונים לאחר הלידה בהשוואה לנשים שלא השתמשו במשככי כאבים בכלל.
נשים שילדו עם אפידורל היו בעלות סיכון הגבוה פי שניים להפסיק את ההנקה אחרי פחות מחצי שנה.
למעלה מ- 70% מהנשים שילדו ללא משככי כאבים, הניקו במשך חצי שנה לעומת 50% מהנשים שקיבלו אפידורל או פיטוצין בלידה. החוקרים שיערו שהגורם לכך הינו מרכיב הפנטניל הנמצא באפידורל. (הערה: אינני יודעת, אם נכון להיום, עדיין משתמשים בהכרח בחומרים אלו ממשפחת המורפינים בזריקות האפידורל)
בלידה טבעית התינוק נולד מאוד ערני עם מבטים ערניים וסקרניים ובמצב רגוע. באופן אוטומטי הוא מנסה מיד לינוק.
(במידה ולא לוקחים אותו מהאם). הטבע היה מספיק חכם כדי ליצור מצב זה, מאחר ולהנקה מיידית יש השפעה פיזיולוגית גם על האמא: בזמן ההנקה מופרש החומר אוקסיטוצין שמסייע לכיווץ של הרחם לצורך הוצאת השלייה.
כאשר אין הנקה, האם לעיתים מקבלת עוד פיטוצין כדי לגרום לרחם להתכווץ על מנת להוציא את השלייה.
סיכום
- ראשית, כל אישה יודעת מה טוב עבורה אז אין מקום לשיפוט.
- בכל אישה טמון הידע איך ללדת! הגוף והטבע חכמים מספיק כדי לדעת מה לעשות בכל שלב ואיך לסייע לאם להתמודד עם הכאב (ואני תמיד ממליצה על הכוונה/דולה/תמיכה/עזרה).
- מעולם לא הייתי חסידה של המשפט התנכ"י "בצער תלדי בנים" – מודעות עצמית והקשבה לגוף הן ראשית התהליך.
- התערבויות רפואיות לא הכרחיות בלידה, כולל אפידורל, לוקחות מנשים את ההזדמנות לגדול, לצמוח ולהתפתח בכל מובן מתהליך הלידה שכל כך מחבר את האישה לגופה ומהותה. זוהי מתנה יקרה שניתנה לנו ואנו פוסחים עליה בהינד עפעף.
- התפתחות העולם המערבי פגעה אנושות בביטחון של נשים בגופן וביכולת שלהן ללדת באופן טבעי. הכאב בלידה הפך למשהו מאיים ונוראי שצריך להכחידו ושאישה לא יכולה לעמוד בו.
- האפידורל אינו חומר הרדמה מקומי, כפי שכולם חושבים. השפעתו היא על מערכות רבות בגוף ועם זאת, נשים רבות מכנות את האפידורל "סם הפלא" ולא מפסיקות לשבח אותו. תשאלו כל רופא מרדים, כמה פעמים ביום הוא שומע יולדות משתפות אותו בשמחתן על ההמצאה המופלאה הזו ועל כמה הן אסירות תודה על החומר.
- שורה תחתונה למי שיצאה מבולבלת:
איני מציעה להעלים אפידורל מחדרי היולדות בשום אופן, אך כן לשקול את הבעד ונגד הפרטיים שלכן ואז להחליט ממקום מועצם. זכרו, אפשר גם אחרת. אבל ההחלטה תמיד תישאר שלכן ואין נכון או לא נכון – כל אישה שונה במהותה!
מאחלת לכן ללדת בטוב!
איה הוד ניקולא