ראשי > הריון ולידה > דיכאון לאחר לידה

 

 

דיכאון לאחר לידה

 

הקדמה

אף פעם לא באמת מכינים אותנו לזה. זה יכול ליפול עלינו משום מקום מבלי שצפינו את זה וזה יכול להשבית אותנו ואת כל שמחת החיים שנותרה בנו - כן, אני מדברת על דיכאון אחרי לידה!

לא, לא דכדוך או עצבות המכונה "בייבי בלוז" , לא "דיכי", לא מצב רוח רע, לא  בכי בגלל השינויים ההורמונליים, לא מסוג הדברים האלה שחולפים לבד מעצמם!  אני מדברת על דיכאון. כזה שנופל כמו ענן שחור ומותיר נשים רבות במצב של חוסר אונים, הפתעה, חוסר רצון וחוסר שליטה.

 

מהו באמת דיכאון אחרי לידה? איך מאבחנים? מהם הגורמים? כמה נשים סובלות ממנו? מתי הוא עשוי להופיע? למה הוא קשור ולמה הוא קורה? אילו טיפולים מציעה הרפואה? האם ניתן למנוע דיכאון כזה? והכי חשוב: מה הנטורופתיה מציעה בתחום? בשאלות אלו ואחרות אדון במאמר חשוב זה.

מהו דיכאון אחרי לידה?

לפני הכל חשוב לציין פרט חשוב שאולי לא מדברים עליו מספיק: "הזכות" של הבעל או בן הזוג להיות בדיכאון. נכון, נושא המאמר הוא דיכאון לאחר לידה ומדובר על הנשים, אך לא יכולתי שלא להזכיר את הצד השני. בן הזוג אף הוא עשוי לסבול מאוד לאחר הלידה, להרגיש שכל הנטל נופל עליו מאחר והאישה בדיוק סיימה לעבור חוויה יוצאת דופן ולא פשוטה. לפעמים הוא גם מרגיש שהוא נדחק הצידה, או שמצפים ממנו לעשות ולתמוך ולהיות מוכן לאבהות, גם אם קורה והוא לא באמת מוכן. שורה תחתונה: למטבע שני צדדים. ההתרכזות צריכה להיות בשניהם - צריך שניים לטנגו הזה.

 

הריון הוא עבודה לא קלה, שלא לדבר על הלידה. אך העבודה הקשה באמת, מתחילה דווקא אחרי. בעבר היה ברור לחלוטין שאישה צריכה ללדת ומיד לקבל אורחים בביתה (חס וחלילה שתסרב לכל איחולי המזל טוב שלא יכולים לחכות עוד כמה ימים...), לחייך ולהיות אדיבה, וזאת עם כל הכאבים וכמובן אחרי לילות שלמים ללא שינה, כשבלב היא רק רוצה שיניחו לה לנפשה.

 

היום, קיימת מידת מה של מודעות גבוהה יותר סביב הנושא. התקדמנו קצת! מניחים לאישה קצת יותר זמן לעצמה, להתארגנויות המחודשות בבית, זמן להסתגלות וריפוי, הברית נעשית בזמן אך החגיגות של הברית או הבריתה יכולות להעשות גם חודש לאחר הלידה, האישה אינה חושבת פעמיים אם לבקש או לא לבקש עזרה. כולי תקווה שמגמה זו תלך ותשתפר מאחר והיא עדיין אינה מקובלת בכל מקום...ישנם מקומות בהם עדיין מצפים מהאישה לעשות הכל לבד, להיות "סופר וומן" - דבר שתורם רבות להתפתחות דיכאון לאחר לידה - נדון בזה מיד.

 

התחושה אחרי לידה אצל נשים רבות היא אופוריה מופלאה, אך ישנן נשים שלא חוות את "חדוות הלידה" והנס הזה, אלא דווקא תחושה שסוף העולם הגיע והכל סוגר עליהן!

אני עושה הפרדה בין דכדוך טבעי או עצבות שעשויים להופיע לאחר הלידה עקב חוסר בשעות שינה, שינויים הורמונליים וקושי הסתגלותי למצב החדש, לבין דיכאון אחרי לידה - שיכול להתפרץ גם שבועות ואף חודשים לאחר הלידה.

 

דכדוך או עצבות בדרך כלל חולפים מעצמם ללא כל התערבות טיפולית, אך דיכאון אחרי לידה הוא קשה יותר ויכול לבוא לידי ביטוי ב:

  • שינויים בתיאבון

  • שינויים בשינה, קושי להרדם

  • עייפות יתר

  • חוסר אנרגיה

  • עצבנות, "פתיל קצר", חוסר סבלנות

  • קשיי ריכוז

  • בכי

  • קושי בתפקוד היומיומי

  • חרדה בלתי מוסברת

  • פלפיטציות (דופק לב מהיר)

  • כאבי ראש

  • חוסר החלטיות

  • תחושת חוסר משמעות

  • חוסר תקווה

  • חוסר אונים

  • עצבות

  • תחושת בדידות

  • חוסר חשק מיני

  • חוסר ערך עצמי

  • כעסים ומרמור

  • אשמה

  • התרחקות מחברים ומשפחה

  • הסתגרות

  • פחדים ודאגות הקשורים בתינוק, פחד מלהרים אותו, לקלח אותו, לטפל בו

  • ואף מחשבות על המוות

מספר ועוצמת הסימפטומים עשוי להשתנות אצל כל אישה.

 

דיכאון כזה יכול להיות מאוד מתמשך והוא מצריך התערבות טיפולית, מאחר והוא פוגע בכל המעורבים ובני המשפחה ולא רק באישה עצמה. התינוק עצמו עשוי להרגיש שמשהו לא בסדר והוא חווה חסרים רגשיים שיכולים להשפיע על התפתחותו. השנה הראשונה לחייו היא הדומיננטית ביותר בקביעת הקשר שלו עם האם.

 

לא אדון במאמר זה על פסיכוזה לאחר לידה מאחר והתופעה איננה שכיחה, אך רק אסביר שמדובר במצב קשה מאוד של תנודות קיצוניות במצב הרוח, הזיות ובלבול, לעיתים אף התכחשות לתינוק ואיבוד העצמי. נטייה לאובדנות או לפגיעה ממשית בתינוק.

אבחנה

כשמאבחנים דיכאון רגיל נשאלים, בין היתר, גם לגבי שינויים בהרגלי אכילה, שינה, עייפות ושינויים במצב הרוח.  כמעט כל אישה לאחר לידה סובלת באופן טבעי מעייפות, תשישות, חוסר בשעות שינה, ומטבע הדברים יש גם שינויים בהרגלי האכילה ומצב הרוח. אם כך, נשאלת השאלה - איך באמת מאבחנים דיכאון של אחרי לידה?

 

קיים שאלון הנקרא "שאלון האדינבורו" - Edinburgh Postnatal Depression Scale - ובקצור: EPDS.  שאלון זה אינו יכול להוות כלי אבחון יחיד, אך הוא בהחלט מאפשר יכולת חיזוי ראשונית וחשובה לסיכוי ללקות בדיכאון לאחר לידה.  הוא מורכב מ- 10 שאלות ועושים בו שימוש כבר במהלך ההריון. חשוב לציין שגילוי מוקדם של מוטיבים שעשויים לרמז על סיכוי לדיכאון, יכול להקל על הטיפול מאחר והטיפול המניעתי עדיף על טיפול כאשר הבעיה כבר קיימת.

 

הגורמים המנבאים כוללים, בין היתר, את נושא היחסים בין בני הזוג - האם קיימת קרבה, אמון, הבנה, שיתופיות, תמיכה ועזרה ההדדית, האם קיימת תמיכה משפחתית, האם היו דיכאונות בעבר או במהלך ההריון עצמו ועוד.

 

שאלון זה חשוב ביותר אך לצערי הוא לא יכול לקלוע בול ב- 100% מהמקרים...כפי שתבינו עוד מעט מסיפורי המקרה הבאים.

סיפורי מקרה

יש לי שתי מטופלות, האחת הגיעה בכדי לטפל בדלקות אוזניים חוזרות אצל הילד בן השנה וחצי. במסגרת התשאול והאבחון שערכתי לה שאלתי גם על ההריון עצמו, הלידה והאם היא הניקה. למדתי ממנה שהפחד הגדול ביותר שלה כשנכנסה להריון היה, דיכאון שיתפרץ אחרי הלידה. ולפחד הזה היתה סיבה ממשית: הוא נבע מהיסטוריה ארוכת שנים של דיכאון ממנו סבלה.

 

מבחינת היסטוריה משפחתית - גם אמה, דודה ואחיה הקטן סובלים מדיכאון קשה. לא היתה לה שום תמיכה משפחתית חמה, מסורה ואוהבת.  בעבר היא קיבלה במשך שנה וחצי טיפול תרופתי, ובשנים האחרונות מצבה היה נפלא והיא לא נזקקה לתרופות. הפסיכולוג שליווה אותה באותה תקופה ביקש שתשמור על עצמה מאחר ושינויים קיצוניים - כגון לידה, עשויים להחזיר את הדיכאון.

 

ההריון הגיע בהפתעה לא מתוכננת. לא היה בן זוג ברקע, היא לא היתה בטוחה שהיא בנויה, מוכנה ובשלה לדבר שכזה ואף שקלה האם להמשיך את ההריון

 

ההריון עצמו עבר בשלום, הלידה היתה קלה ומהירה והדיכאון....הוא לא הגיע! הילד מילא אותה כל כך הרבה אושר ומשמעות וסיפוק.

 

המטופלת השנייה, הגיעה אלי לקליניקה לטפל בדיכאון לאחר לידה. באבחון והתשאול הסתבר שבמהות שלה היא בחורה חייכנית, נמרצת ואנרגתית, נשואה באושר, מעולם לא חוותה דיכאון קשה, מלאת חדווה ושמחת חיים שאוהבת לתת ונהנית מהחיים. הדבר אותו רצתה יותר מכל היה ילד. ואכן לשמחתה היא ובעלה הצליחו...ההריון יצא לדרך ולווה באושר גדול גם מצד בני המשפחה. אחרי הלידה הכל היה בסדר באופן כללי, היה דכדוך קל אך לא משהו חריג...אחרי הכל, הגוף עבר טלטלה והמערכת ההורמונלית עברה שינויים משמעותיים וחדים.

 

חמישה חודשים לאחר הלידה המצב התדרדר והדיכאון הופיע והפך את חייה לחלוטין. כשהגיעה אלי אמרה לי שמעולם לא דיימנה שהיא, מכל האנשים בעולם, תסבול מדיכאון, ושבדיאבד היא כבר לא בטוחה שהיתה באמת מוכנה לילד.

 

אומנם שני המקרים שהבאתי בפניכם כאן, הם קצוות קיצוניים, אך הרעיון הוא לבוא ולומר, שהריון ולידה עשויים לשנות דברים רבים ואי אפשר תמיד לדעת בוודאות איך ומה יהיה יקרה. לכן תמיד טוב להקדים תרופה למכה ולגשת לנטורופת לאבחון וטיפול מניעתי. נשים רבות לא מוצאות בכך צורך ומוצאות את עצמן אצלי בקליניקה במצב קשה לאחר הלידה.

 

אל תחכו, המניעה עדיפה גם אם אינכן חושבות שצריך. לפעמים מספיקה הכוונה תזונתית וכמה המלצות. אפשר בהחלט להתכונן ולהכין את הגוף והנפש כדי להקטין את הסיכויים שדיכאון כזה יופיע.

למה נשים עדיין סובלות?

לצערי הרב, מקרי דיכאון רבים אינם מאובחנים ונשים רבות סובלות - איך ולמה זה קורה?

 

ובכן, חלקן מאוד מוטרדות מאיך הסביבה תקבל את המצב, אז הן מסתירות אותו. אם הדיכאון מאוד קשה והאם לא מסוגלת או לא רוצה לטפל בתינוק, היא עשויה לחשוש לגבי תגובת האנשים הקרובים להתנהגות שכזו. נשים רבות מסתירות את המצב מרוב בושה ובלבול - בייחוד כאשר סיפרו להן כל חייהן שללדת ילד זה הדבר הכי מדהים שיכול לקרות להן.

 

סיבה נוספת בגינה רבים מהמקרים אינם מאובחנים ומטופלים היא, שדיכאון לאחר לידה יכול גם להופיע כמה חודשים לאחר הלידה, לא תמיד ניתן לצפות אותו והוא יכול להגיע בהפתעה. 

 

בנוסף, הסימנים לא תמיד ברורים. בייחוד לבני הבית או הקרובים שאינם אנשי מקצוע ולא יודעים לשים לב לניואנסים הקטנים או לפרש אותם נכונה.  הסימנים יכולים להיות שונים אצל כל אישה וצריך לזכור, שקל מאוד לפספס שמדובר בדיכאון מאחר וכל התקופה הזו שלאחר הלידה, באופן טבעי ומובן, עשויה להיות קשה ומלווה בהרבה עייפות, עצבנות ולעיתים גם בלבול וקושי נפשי.

לכן, במקרים רבים קל להאמין ולחשוב שמדובר "סתם" בקושי חולף רגיל, הנובע מהתמודדות עם הילד החדש ועם כל השינויים שהגוף עובר, ולא לדעת להפנות אצבע ולזהות שהבעיה היא דיכאון.

שכיחות

דכדוך או עצבות בימים שלאחר הלידה הם מצב מאוד שכיח הנחשב לנורמלי והוא מופיע אצל -50%-70% מהנשים. ברוב המקרים כנראה קשור לשינויים ההורמונליים המתחוללים בגוף. מצב זה יכול לבוא לידי ביטוי בבכי, התפרצויות זעם ודכדוך וזה עובר מעצמו.

 

בדיכאון לאחר לידה לוקות 10%-20% מהנשים וכאן מומלצת התערבות טיפולית.

הגורמים

הסברה הנפוצה טוענת שהגורמים לדיכאון לאחר לידה הם שילוב של המצב הפיזיולוגי, הנפשי, ההשפעה הסביבתית - חברתית וגורמים פסיכולוגיים ומנטליים. כל אלו יכולים להיות מושפעים מחוסר שעות שינה, שינויים הורמונליים וביוכימיים, בעיות בקשר ובתקשורת בין בני הזוג, ציפיות מוטעות, חוסר תמיכה ועוד.

גורמים ביולוגיים 

 

לאחר הלידה מתרחשת צניחה מהירה ברמת הורמוני המין אסטרוגן ופרוגסטרון ו/או הורמוני בלוטת התריס, ועלייה בהורמון הקורטיזול המופרש במצבי סטרס.

 

צניחה של הורמוני בלוטת התריס יכולה לגרום לסימפטומים המזכירים דיכאון.

 

צניחה של רמות האסטרוגן עשויה להוביל לדיכאון מאחר והגוף מגיב לצניחה זו בשחרור חומר אנזימי המכונה MAO - מונו-אמין-אוקסידאז, אשר מפריע לתפקוד התקין של הורמונים החיוניים לאיזון המצב הנפשי. גם צניחת הפרוגסטרון עשויה להוביל לדיכאון.

 

השינוי ההורמונלי הדרסטי הזה, בהחלט מהווה את המצע להנחה בדבר הקשר ההורמונלי לדיכאון לאחר לידה.

 

ישנם צמחי מרפא נפלאים כגון האנג'ליקה הסינית, דיוסקוראה, שיח אברהם (ויטקס) ועוד אחרים, המסייעים להחזרת האיזון ההורמונלי. (לא מתאים לכל אחת, עשוי להזיק בשימוש לא נכון. יש להיוועץ עם נטורופת מוסמך)

 

חוסר בשעות שינה משפיעים באופן ישיר על הביולוגיה שלנו, על הכימיה במוח - כולל על רמות הסרוטונין האחראי, בין היתר, על מצב הרוח. ללא שעות שינה מספקות נוצרת עייפות, עצבנות, חוסר סבלנות, תשישות וקושי לטפל בתינוק ולקום כל הלילה להאכילו - אלו יכולים להוות גורם ודאי לדיכאון לאחר לידה. תוסיפו על זה את האחריות הכבדה שמתלווה עם הטיפול בתינוק.

 

הריון ו/או לידה קשים - יש נשים שלוקות בדיכאון לאחר לידה בגלל שההריון עצמו היה מאוד קשה, היו בו בעיות בריאות, הוא הכביד והעיק ולא עבר חלק, או שתהליך הלידה עצמה היה ארוך, מייגע, מתיש, קשה פיזית ונפשית.

 

גורמים נפשיים

 

כפי שצויין בתחילת מאמר זה, בעיות נפשיות ודיכאון במהלך ההריון עצמו או בעבר, עשויות להגדיל את הסיכויים ללקות בדיכאון לאחר לידה.  אני כותבת "עשויות" מאחר ואין זה מחוייב מציאות כפי שוודאי קראתם בסיפור המקרה שהבאתי קודם לכן.

 

אך באופן כללי, כן ניתן לראות שיש קורלציה בין דיכאון בעבר, לבין הסיכויים ללקות בדיכאון לאחר הלידה. יכול להיות מתאם דומה גם אם קיימת היסטוריה משפחתית של דיכאון.

 

גורמים סביבתיים - חברתיים - משפחתיים

 

סיפור א' - הבעל, ההורים המשפחה...כן כולם מקרקרים סביבך בהריון. מרעיפים עליך אהבה, עזרה, תמיכה ותשומת לב מפה עד הודעה חדשה. והנה, בלי כוונה רעה, את כל תשומת הלב הזו קורעים ממך בבת אחת ומעבירים אל הרך הנולד מיד לאחר הלידה.

 

* לצערי, עדיין קיימים מקרים כאלו (אני בכוונה לא מכלילה), וכאן יש חוויה טראומטית עבור האישה, חווית נטישה ובדידות שבהחלט עשויות להוביל לדיכאון.

 

סיפור ב' - כולם מקרקרים סביבך בהריון, מציעים עזרה ותמיכה. הבעל מקסים, המשפחה שואלת אם אפשר לעזור ואם את צריכה משהו.  אחרי הלידה, באים לחבק, לנשק ולהחזיק את התינוק החדש, כל עוד הוא ישן, מחייך, רגוע, נקי הכל נפלא. בכל פעם שהוא בוכה או עושה את צרכיו מטיסים אותו ישר אלייך...רק ילדת לא מזמן ואת היחידה שצריכה להתמודד ולטפל בו. לאן נעלמה כל העזרה?

 

* ישנן חברות ועמים בהם מקובל לתת ליולדת לנוח, כאשר מישהו אחר תמיד דואג לטפל בתינוק ולעזור. האישה פטורה מכל מחוייבות משפחתית ומכל טיפול בשוכני הבית והבית עצמו.

אורח החיים המערבי הגדיל את שיעורי הדיכאון לאחר לידה באופן משמעותי, חוקרים מסבירים זאת בחוסר תמיכה מספקת של משפחה וחברים. אי קיומה של מערכת תמיכה המאפשרת ליולדת להתאושש מההריון ומתהליך הלידה. מחקרים מראים, שנשים המקבלות תמיכה זו, מוגנות יותר מפני דיכאון לאחר לידה.

 

סיפור ג' - כל ההריון עד הרגע האחרון הגעת למקום העבודה. העבודה חשובה לך ומהווה חלק חשוב מחייך, נותנת לך סיפוק ומשמעות. לאחר הלידה, את בחופשת לידה ומרגישה יותר כמו בכלוב. בן הזוג יוצא לעבוד ואת נשארת עם התינוק בבית מלאת קינאה וכעס - למה אני לא יוצאת לעבוד והוא נשאר עם הילד. את משועממת, עייפה, חסרת רצון לעשות כלום, נמאס לך מהטיפול, מהאכלה, מכביסות, מהחלפת חיתולים. מסתבר שלחזור לעבוד לא יהיה פשוט כפי שחשבת. במקום העבודה מתרחשים שינויי ואת כבר לא כל כך בעניינים.

 

* שימו לב, זהו רק סיפור אחד! יש מקרים הפוכים בהחלט - נשים שחשבו שירצו לחזור לעבוד ומגלות שכל מה שהן רוצות זה להשאר בבית ולגדל את הילד. סדרי העדיפות משתנים. והם מאושרות מתמיד.

 

סיפור ד' - את מאוד מאוד אוהבת לצאת לבלות, לטייל, לראות חברים, לארח. פתאום כל סדר העדיפויות משתנה ואת מוצאת את עצמך עסוקה עם התינוק ומשום מה החברים מתרחקים.

 

*קיימות דוגמאות רבות נוספות לאיך גורמים סביבתיים, חברתיים ומשפחתיים יכולים לגרום להופעה של דיכאון לאחר לידה.  זה גם מאוד תלוי באופי האישה, ברצונותיה, ציפיותיה ובמה היא רוצה.

 

גורמים פסיכולוגיים

 

חוסר מוכנות של האישה היולדת להפוך להיות אם.  נשמע לכם הזוי? ובכן, לא בהכרח! נשים רבות, כמו המטופלת שלי, גם אם רצו ילד והיו מוכנות לילד, ברגע האמת - כשהוא הגיח לעולם, הבינו שאולי הן לא באמת מוכנות לאימהות כפי שחשבו.  התופעה נפוצה יותר ממה שחושבים, רק שרבות מן הנשים מתביישות בה ולכן לא אומרות דבר.  לא כל הנשים מאמצות את האימהות מיד באופן טבעי. לעיתים מדובר על תהליך והבשלה. יש נשים המגלות פתאום לאחר הלידה, שלטפל בתינוק זה לא מה שהן חשבו, הן מגלות די בהפתעה שהקושי עשוי להיות גדול יותר, והן מפקפקות ביכולת שלהן לדעת איך לטפל בו - מה שיכול לגרום להן לחוש מבולבלות, חסרות אונים וליפול לדיכאון.

 

הציפייה החברתית מנשים להרגיש מאושרות מהולדת התינוק היא משהו שקשה לשבור. אפשר לומר שזה אפילו בגדר טאבו - שלאישה אסור להיות פחות ממאושרת מהתינוק החדש, אחרת איזו מן אמא היא? אז נכון,  יש הרבה נשים מאושרות עד הגג לאחר הלידה, אך קיימות רבות הנמצאות במצוקה קשה מאחר ואינן חוות את האושר הגדול והנכסף הזה שכולם מדברים עליו. המצוקה גדלה עוד יותר כאשר הן צריכות להסתיר את זה. כל המצב הזה מלווה במערבולת שלמה של רגשות גועשים, קשים ולא פשוטים בכלל כגון: כעס! פחד! זעם! אשמה! בושה! - מפה לדיכאון הדרך מאוד קצרה.

 

הקשר הזוגי / חוסר תמיכה - קיימים מצבים בהם בן הזוג עסוק בעצמו, אינו תומך ומצפה מהאישה לקחת על עצמה לבד את תפקיד הטיפול בילד. קיימים גם מצבים בהם בן הזוג מרגיש שהתינוק תפס את מקומו. לדבר שכזה תהיה השפעה ישירה על האישה וגם על התינוק.

 

אך אל תמהרו לשפוט, בהחלט קיימים גם מצבים בהם בן הזוג בעצמו עשוי להימצא במצוקה אדירה ו/או בחוסר בשלות לאבהות.  גם הוא עשוי להיות עייף ומותש נפשית ומנטאלית, מוטרד מהרעיון עצמו שבהפיכתו לאב, מתחושת האחריות, מהציפיות שיש ממנו,\ממחשבות על העתיד, דאגות... שימו לב שאיני מדברת על קושי פיזי מאחר ואי אפשר להשוות בכלל את הקושי הפיזי שבהריון והלידה, אך אני כן מדברת על קושי רגשי-נפשי-מנטלי גדול.   לכן בן הזוג אף הוא עשוי להזדקק לעזרה ותמיכה. צריכה להתקיים עדינות ורגישות הדדית וצריך לזכור שההלם, הקושי, הפחד והשוק יכולים להיות גם נחלתו של בן הזוג.

 

שורה תחתונה, שני בני הזוג צריכים להתכונן, להיות מודעים, לתמוך אחד בשני, לעשות שיעורי בית, להעזר במשפחה והחברים, להיות רגישים באופן הדדי האחד לשנייה. אל לגבר לשכוח את האישה, לא לתמוך בה ולצפות ממנה לעשות הכל לבדה, ואל לאישה לשכוח את הגבר ואת מה שהוא ודאי מרגיש ועובר.

 

גורם פסיכולוגי נוסף קשור ביכולת של האם להכיל את הנתינה האבסולוטית לתינוק. אם האישה מרגישה בחייה (או חוותה בעברה) חסך בקבלה ותשומת לב, המצב יכול להוביל לדיכאון מתוך ויכוח או מלחמה פנימית בינה לבין עצמה. יכול להיווצר קושי ביכולת לתת בצורה חד צדדית את כל כולה לתינוק החדש. ישנן נשים שעצם הנתינה ממלאת אותן אהבה טוטאלית ומטעינה אותן בכוח ויכולת לתת עוד ועוד, וישנן נשים שעשויות לחוש שאיבדו את עצמן ואת זהותן בתוך מערכת היחסים החדשה הזו ומשם הדרך לדיכאון יכולה להיות קצרה מאוד.

 

עוד גורם פסיכולוגי משמעותי שתורם לסיכויים ללקות בדיכאון לאחר לידה הוא, הדרך בה האישה תופסת את עצמה ואת גופה לאחר ההריון והלידה. נשים רבות מרגישות שמנות, פחות מושכות, היצר המיני באופן טבעי יורד, וכאן יש תפקיד קריטי וחשוב ליציבות, לשיתוף, לחברות ולאהבה הקיימת בקשר הזוגי.

הטיפולים הקונבנציונלים המוצעים

היום, רופאים מבינים שדיכאון לאחר לידה הוא ממשי ואמיתי ומציעים לכך טיפול. המטרה המועדפת היא כמובן איתור מוקדם, אשר יכולה לשפר את יכולת הטיפול ואת תוצאותיו. משרד הבריאות, שהבין את החשיבות שבאיתור מוקדם של דיכאון לאחר לידה, עושה מאמץ כדי לקדם זאת.

 

הטיפול הקונבנציונלי העומד לרשות נשים היום הוא טיפול תרופותי אנטי דיכאוני, בשילוב עם טיפול פסיכולוגי - בדומה לטיפול בדיכאון רגיל. כמובן שישנם דגשים שונים בטיפול הפסיכלוגי שלוקח בחשבון את גורם התינוק והקשר איתו.

 

חשוב לציין שאם האם מניקה יש תרופות בעייתיות מאחר והן עוברות את החלב ומגיעות לתינוק. במידה ואת מניקה דווחי על כך לרופא על מנת להימנע מרופות שעלולות להזיק.

הטיפול הטבעי דרך הנטורופתיה

הדבר החשוב מכל הוא להבין שיש בעיה ולא להזניח. נשים רבות מנסות לשכנע את עצמן שהבעיה תעבור מעצמה ולא ניגשות לטיפול. 

 

טיפול בכל החזיתות

במצב של דיכאון לאחר לידה אני מחפשת אחר הגורם ומפנה את הטיפול הנטורופתי גם לרמה הפיזית וגם לרמה הנפשית.

 

ברמה הפיזית - טיפול בגורם לדיכאון (יכול להיות יותר מאחד):

  • איזון המערכת ההורמונלית על ידי תזונה, צמחי מרפא, אוליגותרפיה והומוטוקסיקולוגיה. ישנם צמחי מרפא וטיפול הומוטוקסיקולוגי ואוליגותרפי נהדרים ויעילים ביותר לאיזון הורמונלי.

  • לאחר איבוד דם רב בלידה חשוב להזין את הדם על ידי תזונה מסויימת בשילוב צמחים ותוספים מזינים, תומכים ו"בוני דם". איבוד דם גורם לא רק לעייפות וחולשה, אלא עשוי לגרום גם לדיכאון ותופעות רגשיות ונפשיות נוספות.

  • חיזוק הגוף שעבר טראומה על ידי תזונה מתאימה, מחזקת ומזינה, חומרים טבעיים וצמחי מרפא לחיזוק והעלאת רמת האנרגיה.

  • איזון מערכת העצבים המרכזית והעלאת רמות הסרוטונין במוח - קריטי בדיכאון! ניתן לעשות זאת באמצעות מרכיבים טבעיים, תוספי מזון, צמחי מרפא ותזונה.

  • החזרת כל החסרים התזונתיים אם קיימים, כולל ברזל ו- B12 על ידי תזונה וצמחי מרפא.

  • יש לבדוק שבלוטת התריס מאוזנת. אם לא, יש להתייחס ולטפל בהתאם.

ברמה הנפשית / מנטלית:

 

רפואת גוף נפש - דמיון מודרך, שיחות, הרפייה, הרגעה, התמודדות עם לחץ, עם כעסים, עם אכזבה, עם משבר, עם ציפיות מוגזמות או לא נכונות של האישה מעצמה או מסביבתה. עבודה על דימוי עצמי, חיזוק, תמיכה, שיקום והזנה של הנפש.

הומוטוקסיקולוגיה

הטיפול ההומוטוקסיקולוגי בדומה לטיפול הנטורופתי אינו טיפול סימפטומטי. לכן אין מטפלים בדיכאון לאחר לידה אלא באישה שחווה דיכאון לאחר לידה. ולכן הטיפול ישתנה מאוד מאישה לאישה בהתאם לגורם.

 

באופן כללי ביותר, הטיפול ההומוטוקסיקולוגי עשוי לכלול חומרים לאיזון הורמונלי כגון ה- Hormeel וה- Ovarium com , נקזים חשובים כגון ה- Hepar com, משהו לתשישות וחולשה Aletris-Heel

Ignatia, Nervoheel  ועוד.

 

צמחי מרפא

פורמולת צמחי המרפא מותאמת באופן אישי לכל אישה ובהתאם למצבה. כמובן שנושא ההנקה תמיד נלקח בחשבון.  פרט לצמחים שציינתי בתחילת המאמר לצורך איזון הורמונלי וחיזוק הדם, יכולים להיכלל בפורמולה צמחים מזינים מחזקים שעוזרים להתאוששות מהלידה (או ממחלה) כגון ה- Avena sativa וה- Withania,  צמחי מרפא מרגיעים המאזנים ומזינים את מערכת העצבים, וצמחים בעלי פעילות אנטידיכאונית.

כמה טיפים

לאחר שהכרת בכך שקיימת בעיה ושהיא בלתי נשלטת כפי שחשבת, דברי ושתפי קרובים אלייך, אל תשמרי בבטן.

 

המצב של דיכאון נובע, בין היתר, מבעיה פזיולוגית - מחוסר איזון כימי במוח, במערכת ההורמונלית ועוד, ולכן אין זה קשור לכך שאת חלשת אופי או משהו בסגנון - אין טעם בהלקאה והאשמה עצמית - זוהי הוצאת אנרגיה מיותרת לחלוטין. אינך אשמה בכך ואינך היחידה במצב הזה - נסי למצוא מישהי שחוותה את זה ותוכל לשתף אותך ולהקשיב לך ממקום יודע ומבין.

 

מיותר לציין שתקפידי לנוח ולישון כמה שיותר כדי לאגור כוחות ולהתחזק, בייחוד אם את זאת שקמה כל הלילה לתינוק. בקשי עזרה אם אינך מצליחה להרדם, עשי הכל כדי לוודא שתינוקך בידיים טובות ובטוחות, למדי לסמוך ולכי לישון בשקט ובראש נקי.


לעולם אל תתביישי לבקש ולהתארגן עם עזרה ובטח שלא לסרב לעזרה המוצעת לך מתוך התחשבות באחרים. כשמישהו מציע לך עזרה תעשי לו טוב בכך שלא תסרבי לה.

לסיכום

כל אישה בנויה אחרת, מבנה האישיות של כל אישה הוא שונה, המערך המשפחתי שונה, הקשר הזוגי שונה, האופי שונה, המצב הכלכלי שונה...ישנם גורמים רבים שיכולים להגדיל את הסיכון ללקות בדיכאון לאחר לידה, אך באותו אופן ישנם גם דברים רבים שניתן לעשות באופן טבעי כדי למנוע את הבעיה או לטפל בה כאשר היא כבר קיימת.

 

הטיפול הנטורופתי מותאם באופן אישי לכל אישה ובהתאם למצב.

 

אין מניעה לטפל באופן טבעי במקביל לטיפול הקונבנציונלי - להפך! טיפול מקצועי ונכון מנטורופת מוסמך, יכול לסייע ולהעצים את הטיפול הקונבנציונלי ואף למנוע תופעות לוואי של התרופות.





איה הוד - נטורופתית מוסמכת
איה הוד - נטורופתית מוסמכת
  © All Rights Reserved, Aya Hod 2015 Website by Nicolet Yaniv 2015  
איה הוד- נטורופתיה ורפואה משלימה
איה הוד- נטורופתיה ורפואה משלימה איה הוד- נטורופתיה ורפואה משלימה איה הוד- נטורופתיה ורפואה משלימה
המידע באתר זה אינו מהווה תחליף להתיעצות אישית עם רופא או נטורופת מוסמך, אין להסתמך על המידע כמקור מידע יחיד, שימוש ו/או צפיה בנתונים באתר מעידים על הסכמתך לתנאי השימוש
generated in 0.0022 seconds.last modified on Mon, 12 Oct 2015 09:45:04
Web Analytics