New Page 1

ראשי > מאמרים ומחקרים > צרה ושמה הרפס

 

צרה ושמה הרפס

 

הקדמה

עד לפני כמה שנים טובות הוא היה בא לבקר אותי אחת לשנה. לאחר הגיוס לצבא הוא התחיל להתגעגע אלי לעיתים קרובות יותר והיה מגיע אחת לשלושה חודשים. כשהשתחררתי והתחלתי ללמוד ולעבוד הוא החליט שבא לו להתיישב כאורח קבוע והיה מגיע כל 3 שבועות – לא הספקתי להחלים מהתפרצות אחת וכבר התחילה חדשה...כן, לקח לי "קצת" זמן להבין שההרפס הזה בא להגיד לי שהגיע הזמן לטפל בעצמי ושמשהו לא בסדר.

 

אני מוכרחה להודות שלמרות אי הנוחות הכל כך גדולה היה קל להתעלם ולא לטפל, למרות הכאב (למי שיש הרפס יודע על אילו כאבים אני מדברת), למרות הגרד  בזמן ההחלמה – גרד שיכול לגרום לאדם לטפס על הקירות, גרד כל כך נוראי שאני באמת לא יודעת לומר לכם מה יותר גרוע: השלב הכואב או השלב המגרד, ולמרות הבושה של ללכת לפגישות ולצאת מהבית עם הדבר הזה על הפנים...למרות כל אלה, עדיין היה קל להתעלם כשהביקורים של ההרפס היו רחוקים.

 

בסופו של דבר נאלצתי – ממש נאלצתי לטפל, ואני לא מצטערת על כך לרגע. היום כשמגיע לו הרפס זה כל כך נדיר ולרוב זה רק במצבים קיצוניים, וגם אז אני יודעת בדיוק מה לעשות כדי להחלים מהנגע תוך יום-יומיים בלבד!

"הכל עובר במשפחה" - סיפור אישי

הרפס כיכב במשפחה שלי - כבר מילדות אני זוכרת את אחותי האהובה מסתובבת עם ההרפס על השפתיים וסובלת מאוד. אני מדברת אתכם על משהו כמו 35 שנה אחורה...ואולי יותר.

 

התפרצות ההרפס הראשונה של אחותי היתה בגיל צעיר מאוד, היא היתה ממש ילדה קטנה אולי בת שנתיים-שלוש, ואימי יודעת לספר כאילו זה היה אתמול איך עשו עליה ישיבת רופאים שלמה בבית חולים תל השומר כי לא ידעו איך לטפל.


אתם תפלו כשתשמעו על הטיפול בהרפס לפני 35 שנה - מוכנים?????

 

הרופאים נתנו לאמא שלי מחטים סטריליות כדי לפתוח את שלפוחיות ההרפס של אחותי ולפזר מעליהן כשהן במצב פתוח אבקת אנטיביוטיקה!!!  -  היה לה הרפס על כל הלחי, הלחי הייתה אדומה כמו עגבנייה, בוערת... והרופאים פחדו שזה עומד להיכנס לאף.


אבל מאחר והרפס הוא וירוס ולא חיידק, הטיפול האנטיביוטי והניקוב של השלפוחיות לא רק שלא עזר אלה גרם לאחותי לצלקת גדולה מאוד על כל הלחי - צלקת  שהיא הלכה איתה כל הילדות וגרמה לה ל"חור בנשמה" (מילים שלה אני נשבעת)

 

יום הגאולה

 

למרות שהייתי בעצמי ילדה קטנה, אני לא אשכח לעולם את היום שבו יצאה לשוק משחת ההרפס הראשונה. המשחה הראשונה שבאמת מטפלת בהרפס. המשחה הגיעה בשפורפרת כל כך קטנה שנגמרת כל כך מהר ועלתה בזמנו כמה מאות שקלים !!! זכור לי מה ההורים עשו כדי להשיג את המשחה האגדית הזאת לאחותי כדי שהסבל יפסק.

 

אני יודעת שבשנת 1988 הוענק פרס נובל לרפואה למפתחת של התרופה(אציקלוביר)!

 

לסיפור יש המשך קצת משעשע וקצת עצוב - אתםם תחליטו....

 

אחותי חלקה את 'חדוות הנגיף' עם בת דודתי בת אותו הגיל. סביר להניח שאחותי היא זו שהדביקה אותה, ואני זוכרת שלא היה ידוע לאף אחת מהן יותר מידי על ההרפס.

 

יום בהיר אחד, בת הדודה קמה בבוקר עם שלפוחיות הרפס על השפתיים...הלחץ היה גדול שכן היא לא ידעה איך היא הולכת עם הדבר הזה לבית הספר(כיתה ט' או י') – ממש בושה! היא הכירה את השתלשלות הנגע וידעה שכאשר הוא מתחיל להתייבש הוא נושר ונעלם, ולכן בתום לב חשבה שאם היא תייבש את השלפוחיות זה יעלם והיא תוכל ללכת לבית הספר.

 

אז מה היא עשתה??? (סיפור אמיתי!) היא לקחה מייבש שיער וכיוונה אותו למשך מספר דקות על ההרפס.

 

אני לא יודעת לומר לכם כמה זמן לקח לזה לקרות, אבל זה היה עניין של דקות – חצי פנים שלה פרחו כולן עם הרפס בהתפרצות מטורפת...ממש כיסה לה חצי פנים!! ההלם היה אדיר והיא לא יצאה מהבית זמן רב עד שזה החלים...מאז היא הבינה כמה הרפס אוהב חום.

 

אני תמיד נהגתי להתגרות ולומר איזה גיבורה הייתי ששמרתי על עצמי ומעולם לא נדבקתי מאחותי...אך מסתבר שטעיתי. סביר להניח שהווירוס היה קיים באופן רדום והחליט להראות את פניו רק בשלב מאוחר יותר בחיי - בגיל ההתבגרות (יש טעם לספר לכם שהטריגר היה סטרס?)

שכיחות והדבקה

שכיחות הנגיף בקרב האוכלוסייה הוא גבוה מאוד (אין לי נתונים מדוייקים אך ישנה סברה שמדובר בלמעלה מ 90% מכלל האוכלוסייה כשמדובר על הרפס סימפלקס מסוג 1), יש שוני בשכיחות בין סוגי ההרפס.  המחלה מאוד מדבקת - מאוד!! ההדבקה מהירה וקלה, מספיק מגע עורי עם הנגע עצמו.

 

כאשר מדובר בהרפס מסוג 2 (על אברי המין) בהחלט ניתן להדבק במגע מיני, למרות שגם הרפס מסוג 1 ("הרפס השפתיים") יכול להופיע על אברי המין אם הוא הועבר על ידי מין אורלי.

 

אפילו מגע בשלפוחיות ואז מגע באזור אחר של הגוף יכול להדביק את המקום החדש...זאת הסיבה שכל כך חשוב לשטוף היטב את הידיים לאחר מריחת המשחה על הנגע, או אחרי שנת לילה שבה אי אפשר להיות בטוחים אם נגעתם או גירדתם את המקום עם היד בזמן השינה.

ביטוי קליני

הרפס סימפלקס הוא נגע של שלפוחיות מלאות בנוזל. גם מאוד כואב וגם לא סימפטי למראה. בשלב הראשון ישנה מעין צריבה, ועם תום השלב האקוטי לאחר מספר ימים של בעבוע ופעילות, הוא מתחיל להתייבש, להצטמק ולגרד.

 

רצוי בשלב זה לא לגעת או להתעסק עם הנגע, אלא לתת לזה ליפול לבד כדי למנוע צלקות, סימנים ואודם באזור.

 

המקום הנפוץ ביותר הוא אזור השפתיים והאף, בהרפס מסוג 2 אברי המין, יש אנשים הסובלים מהרפס בעין עצמה ובאזורים נרחבים בגוף (הרפס זוסטר)

גורמים

  • כמובן שסטרס ולחצים הם גורמים שתמיד נלקחים בחשבון!

  • מחלת חום או אפילו סתם הגעת המחזור החודשי אצל נשים

  • חשיפה לשמש יכולה להוות טריגר להתפרצות

  • חילופי עונות

  • שינויים הורמונאליים

  • חולשה חיסונית

  • חסרים תזונתיים

  • תזונה קלוקלת

  • מגע עם אדם בעל הרפס פעיל

  • טיפולים קוסמטיים כגון פילינג או איפור קבוע (אצל מי שסובל כבר מהתפרצויות זה יכול לעורר אותן)

אדם הנושא את הנגיף לא יחלים ממנו לעולם. הנגיף יכול להיות שקט ולא פעיל שנים רבות אך הוא עדיין קיים בגוף. ישנם בודדים שחוו התפרצות בודדת וחד פעמית, וישנם מי שזוכים לביקורים תכופים - התכיפות משתנה מאדם לאדם.

סוגי הרפס - בואו נעשה קצת סדר

ההרפס עליו דיברתי עד כה הינו הרפס סימפלקס שכאמור יכול להופיע באזור השפתיים/אף או באזור אברי המין.

 

קיים הרפס בשם הרפס זוסטר, הידוע גם בשמו "שלבקת חוגרת" והוא נגרם על ידי וירוס הוריצלה (Varicella Zoster Virus) הגורם לאבעבועות רוח שאנחנו מכירים מהילדות.

 

הוירוס שוכן בגנגליוני (שורשי) העצבים ויכול להישאר שם כוירוס רדום, ואפשר לחיות איתו בשלום שנים רבות. אך אם וכאשר הוא מתפרץ, הוא גורם להתפרצות הנגעים לאורך העצב - כמו חגורה, והוא יכול להופיע גם על הגב, הבטן, החזה, הרגליים ועוד.

טיפול קונבנציונלי

טוב, אז מאז הטיפול שאחותי קיבלה לפני 35 שנה עשינו אי אלו קפיצות מדרגה ברפואה, והיום הטיפול הניתן הוא משחות וכדורים אנטיויראליים (גם להרפס סימפלקס וגם לזוסטר):

 

אציקלוביר (Acyclovir) - בין התרופות האנטי-ויראליות השכיחות ביותר בשימוש

צריך מרשם רק אם זה לשימוש פנימי ולא למשחה. שמות מסחריים מוכרים לתרופה הם: הזובירקס המפורסם (כדורים וגם משחה), אציקלוביר טבע, ציקלומד, אציקלו-וי, סופרה-ויר.

 

כדורי ואלאציקלוביר (שם גנרי)  או בשמם המסחרי: ואלטרקס (Valtrex)

תופעות לוואי של הטיפול הקונבנציונלי

ראשית עלי לומר שרבים יספרו לכם שנטילה של התרופה בשימוש פנימי לאורך זמן באופן קבוע או מניעתי, או אף נטילה לסירוגין אך בתדירות גבוהה, עשויה להוביל לעמידות של הנגיף - ובמילים אחרות: התרופה מפסיקה להשפיע (אני היייתי הוכחה חיה לכך!)

 

תופעות לוואי בשכיחות גבוהה יותר יכולות להיות פגיעה בתפקודי כבד, בחילות, כאבי בטן, שלשולים, כאבי ראש וסחרחורות.

 

תופעות לוואי פחות שכיחות יכולות להיות השפעה על מצב הרוח - דיכאון, כאבים בזמן המחזור החודשי ואף כאבי שרירים ומפרקים.

המבט הנטורופתי

כנטורופתית אני מתייחסת באופן אינדיווידואלי לכל מקרה שמגיע, וסביר להניח שגם הטיפול יהיה שונה - בייחוד אם מדובר במקרה חד פעמי לעומת מצב כרוני של התפרצויות הרפס חוזרות ונשנות.

 

אחד היתרונות (הייתם מאמינים שיש כאלה בכלל?) של אנשים הסובלים מהבעיה באופן כרוני היא, שהם יודעים כבר לזהות מניסיון מתי עומדת להגיע התפרצות, ואז יותר קל למנוע אותה. הם יודעים לזהות את ה"דגדוג"/גירוי או הצריבה שמגיעים לפני יציאת השלפוחיות.

 

לעיתים, גם אם לא ניתן למנוע לחלוטין את ההתפרצות, ניתן בהחלט בעזרים טבעיים:

  • לקצר את משך המחלה ואת זמן הופעת הנגע

  • להקטין באופן משמעותי את הכאב

  • להפחית או למנוע את הגרד הבלתי נסבל 

  • למנוע התפרצויות חוזרות

  • ואף למנוע צלקות וסימנים עם עבור זעם

מניעה

אי אפשר שלא להתייחס קודם לנושא המניעה - רצוי להימנע מהידבקות וזה אומר

לא להתנשק עם אדם שיש לו הרפס פעיל (אימהות - לא לנשק את הילד!), לא לאכול מאותו סכום ולא לשתות מאותה כוס או בקבוק, לא להשתמש באותה מגבת לפנים או הידיים באמבטיה, לא להשתמש באותו שפתון/ליפגלוס/אודם (לא מומלץ לנסות את הטסטרים של האודמים הללו בחנויות יופי וקוסמטיקה - אתן אף פעם לא יודעות מי השתמשה בהם לפניכן!!!).  אם מדובר בהרפס סימפלקס מסוג 2 אז כמובן להימנע ממגע מיני ללא אמצעי זהירות (קונדום!), אם אתם סובלים מנגע פעיל רצוי לא לגעת בו כלל ולנסות למרוח את המשחה עם קיסם, אם בכל זאת מרחתם עם היד - רחצו אותה לאחר מכן במים וסבון!

 

תזונה נכונה

הנחיות תזונתיות תכלולנה הפחתה משמעותית של מזונות המחלישים את מערכת החיסון, מזונות שישלימו חסרים תזונתיים ויתמכו בגוף, הנחייה לתזונה מחזקת וכזאת שתסייע לגוף להתנהל עם מתח, סטרס ומערכת חיסון חלשה.

 

בנוסף, הימנעות ממזונות חומציים והקפדה על אכילת מזונות העשירים בחומצה האמינית L-ליזין (נושא מוכר) , מזונות עם תכולת ויטמינים גבוהה - בעיקר ויטמין C

 

יש להימנע ממזונות העשירים בחומצת האמינו L – ארגינין מאחר וזו עלולה להחמיר את המצב ולהאיץ בנגיף להתפתח.

פעילות גופנית

פעילות גופנית ידועה כמפחיתת סטרס ומשפרת את מצב הרוח, היא משפרת מאוד את סירקולציית הדם והרגשת הבריאות הכללית, מחזקת את מערכת החיסון ועוד.

 

אם תשאלו אותי - פעילות גופנית יכולה למנוע התקפים חוזרים של הרפס על רקע לחץ ומתח ועל רקע חולשה חיסונית.

 

גוף-נפש

הרפיות, נשימות, טכניקות מתחום רפואת גוף-נפש תמיד חשובות כדי לדעת איך להתנהל עם מתחים ולמנוע מהגוף לשלם את המחיר הבריאותי.

 

מי שחושב שאפשר בלי אלו - טועה!

 

תוספי מזון וצמחי מרפא

צמחי מרפא ותוספים מיוחדים ישמשו גם לטיפול חיצוני בנגע עצמו, וגם לטיפול פנימי לצורך חיזוק חיסוני, הזנה ותמיכה, וצמחים בעלי תכונה אנטי וויראלית ברורה – ישנם צמחים הניתנים כמניעה בניגוד לאלו המשמשים לטיפול במצב אקוטי.

 

צמחי המרפא עושים עבודה מדהימה והשפעתם מהירה ויעילה ביותר!!!

 

פורמולת I-MMUNE לחיזוק חיסוני ובעלת השפעה אנטי-ויראלית עוצמתית

 

טיפול חיצוני במשחות או  נוזל מצמחי מרפא יתרכז בצמחים בעלי השפעה מחטאת, אנטי ויראלית והשפעה המיטיבה עם שיקום עור פגום וחידוש רקמות – עובד מדהים!

 

הצמחים בשימוש פנימי בזמן ההתפרצות שונים במעט מהצמחים בהם משתמשים לטיפול המניעתי!

 

הומוטוקסיקולוגיה

אחד הדברים המדהימים שאני משלבת בטיפול (רק כשאני מוצאת באמת צורך בכך) הינו  תרופות הומוטוקסיקולוגיות המיועדות, בין היתר, לטיפול בנגיף ההרפס. התרופות מורכבות ממספר חומרים, שאחד מהם אף מופק מהנגיף עצמו - חשוב לומר שאין כאן רק התייחסות סימפטומטית אלא חיזוק כללי של המערך החיסוני ועידוד הגוף לשוב לאיזון - עובד כמו קסם ובדרך כלל המצב לא חוזר על עצמו הרבה זמן!

 

שימו לב: הנטורופתיה לא מטפלת במחלה אלא באדם, ולכן התאמת פורמולה מצמחי מרפא היא אישית ונעשית על ידי מטפלים מוסמכים. הטיפול והפורמולות יהיו שונות בהתאם לאדם ולסיפור המחלה שלו.  - לא כל אדם עם הרפס יקבל את אותו טיפול!!! זה היופי ברפואה המשלימה ובנטורופתיה!

מחקרים (ציטוט מתוך האנציקלופדיה החדשה לריפוי טבעי)

"במחקרים שנערכו על נגיף ההרפס, נמצא שנוכחות החומצה האמינית ארגינין בצלחת גידול, האיצה את התרבות הנגיף, בעוד שהוספת החומצה האמינית ליזין עיכבה את התרבות נגיף ההרפס".

 

"במחקר אחר שבו השתתפו 45 אנשים הסובלים מהתפרצויות תכופות של נגיף ההרפס, קיבלו המשתתפים 312-500 מ"ג L-ליזין לתקופה של חודשיים עד שלוש שנים. המינון הועלה ל 800-1000 מ"ג במקרים של התפרצויות חריפות. כמו כן, נאסר על המשתתפים לאכול מזונות העשירים בחומצה האמינית ארגינין...נמצא שטיפול זה הפחית את תדירות ההתפרצויות וקיצר במידה משמעותית את משך ההחלמה מההתפרצויות החריפות".

 

"במחקר כפול סמיות נוסף נמצא ש 1,200 מ"ג L-ליזין הפחיתו במידה ניכרת התפרצויות חוזרות ונשנות של נגיף ההרפס סימפלקס".

 

"במחקר שבו השתתפו 90 גברים ונשים הסובלים מהרפס באיברי המין, השוו החוקרים בין יעילות משחת פרופוליס לבין יעילות התכשיר הקונבנציונלי המקביל - אציקלוביר.  המשתתפים נבדקו במהלך הטיפול.  עורכי המחקר הסיקו כי משחת הפרופוליס יעילה יותר מאציקלוביר ומתרופות פלצבו לריפוי פצעי הרפס באזור המפשעה".

 

(אני באופן אישי נותנת משחה מיוחדת על בסיס פרופוליס בשילוב אלוורה פעילה ומיוצבת שנותנת אפקט מקסימאלי נהדר למצבי הרפס בכל מקום בגוף!!! - לפרטים נוספים: 09-7677621)

 

מקורות מצויים באנציקלופדיה החדשה לריפוי טבעי עמ' 345!

טיפים חשובים:

רוב הסיכויים שאם אתם סובלים מהרפס אחת לשנה תהיה נטייה להסתפק במשחת/כדורי הזובירקס ולסגור עניין, אך אם אתם שמים לב שההתפרצויות מופיעות לעיתים קרובות יותר, סביר להניח שישנה בעיה עמוקה יותר והגוף מנסה לאותת לכם שמשהו לא בסדר - רצוי לגשת לטפל ולא להזניח.

 

נסו לזהות מתי ההרפס עומד להתפרץ וטפלו בזמן.  במידה והנגע כבר יצא החוצה, גשו לקבלת טיפול נכון וטבעי כדי לקצר את זמן המחלה באופן משמעותי, להקטין את הסיכוי להישארות סימן או צלקת במקום, להפחית את עוצמת הכאב והגרד ולמנוע התפרצויות חוזרות לעיתים קרובות מידי.

 

הימנעו משתיית אלכוהול ועישון

 

הרבו בשתיית מים - מכירים את היובש בייחוד בשפתיים כשמתפרץ הרפס? - מים חשובים מאוד!

 

למדו לזהות מתי אתם בלחץ ואל תעמיסו - דעו גם לקחת צעד אחורה והורידו הילוך - זה שווה את הבריאות שלכם. הרבו במנוחה ופרגנו אותה לעצמכם.

לסיכום

הנטורופתיה מציעה טיפול מקומי ופנימי כאחד, וישנם דברים רבים שניתן לעשות בתחום הטבעי על מנת לסייע במצבי הרפס חוזרים ונשנים!!! ככל שההתפרצויות קרובות יותר זו לזו יש סיבה להאמין שקיימת ברקע בעיה עמוקה יותר וחשוב להתייחס אליה בהתאם.





איה הוד - נטורופתית מוסמכת
איה הוד - נטורופתית מוסמכת
  © All Rights Reserved, Aya Hod 2015 Website by Nicolet Yaniv 2015  
איה הוד- נטורופתיה ורפואה משלימה
איה הוד- נטורופתיה ורפואה משלימה איה הוד- נטורופתיה ורפואה משלימה איה הוד- נטורופתיה ורפואה משלימה
המידע באתר זה אינו מהווה תחליף להתיעצות אישית עם רופא או נטורופת מוסמך, אין להסתמך על המידע כמקור מידע יחיד, שימוש ו/או צפיה בנתונים באתר מעידים על הסכמתך לתנאי השימוש
generated in 0.0025 seconds.last modified on Mon, 12 Oct 2015 09:43:42
Web Analytics