ראשי > מאמרים ומחקרים > הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות

 

 

 הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות

 Attention Deficit Hyperactivity Disorder - ADD / ADHD

  

הקדמה

תופעת הפרעות הקשב וההיפר-אקטיביות (ADHD) או הפרעות הקשב (ADD) הפכה לדבר שבשגרה. בשנים האחרונות הפכנו כל כך מעורים בבעיה זו ושמענו אלפי פעמים את המילה "ריטלין", אולי אף הספקנו לקרוא כתבה או שתיים בנושא, עקבנו אחרי ה"בעד" וה"נגד" תרופות במצבים אלו ואולי אף הספקנו בין כל הבלבול הזה לגבש דעה מוצקה משלנו בנושא.

כהורים תמיד קיימת הדילמה אך דבר אחד ברור לכולם, מטרה אחת שכולם חותרים אליה: טובת הילד!

במאמר זה אביא את ההגדרה, האבחנה, הסימפטומים, הטיפול הקונבנציונלי ותופעות הלוואי שלו, הלבטים, השאלות, מחקרים והגישה הנטורופתית שלי לטיפול.

הגדרה

התופעה עצמה הוגדרה בשנות התשעים אך עשרות שנים קודם לכן כבר היו עליה דיווחים.

היא כוללת מגוון הפרעות קליניות בעלות אטיולוגיה שונה, שמשותף להן פרעות קשב והתנהגות ברמות שונות, הפרעות במערכת העצבים המרכזית.

ישנן הנחות שהתופעות הן על רקע נוירו-פסיכולוגי על בסיס ביולוגי וכיום קשה מאוד לקבוע כמה אחוזים מילדי בית הספר סובלים מההפרעה מאחר והיא הפכה שכיחה ביותר וזה הולך ועולה בהתמדה, נראה שהשכיחות אצל בנים לעומת בנות גדולה פי עשרה.

יש לשים לב, שמרבית הילדים הללו, הם בעלי אינטליגנציה מעל הממוצע, הם מאוד רגישים, יצירתיים וחלקם סובל מדימוי עצמי נמוך בשל התנהגותם החריגה ויחס החברה אליהם.

 

התופעה קיימת גם במבוגרים!! בעבר נהגו לחשוב שהתסמונת עוברת בגיל מבוגר אך אין זה נכון בהכרח. כמעט 70% מהילדים עם ADD / ADHD עלולים להמשיך עם הסימפטומים כמבוגרים. הדבר מקשה על חיי היומיום, מקשה על התמדה בדברים, לימודים, פרויקטים, עבודה, זוגיות ומפריע מאוד לסובבים והמשפחה.

 

התסמונת מוגדרת על ידי המהדורה הרביעית של ה- DSM

(Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders) הכוללת תשעה תסמינים.

DSM הוא ספר האבחנות הפסיכיאטרי האמריקאי, בו מרוכזים כל ההפרעות הנפשיות, תסמיניהן ואופן הטיפול בהן. ספר זה מקובל ורווח ברוב העולם המערבי, אותו לומדים מרבית הפסיכולוגים והפסיכיאטרים, ולפיו הם פועלים.

סימפטומים ואבחנה

בדרך כלל הסימפטומים מופיעים מוקדם בילדות. האבחנה כוללת תשאול על כל הסימפטומים (מפורט כאן למטה), תשאול ההורים לגבי ההיסטוריה של הילד מינקות, תשאול המורים והמחנכים גם מאוד חשובה לאבחנה, נעשית בדיקה פיזיקאלית מקיפה כולל בדיקות שמיעה וראיה שחייבים לשלול ובדיקה לתפקוד בלוטת התריס. האבחנה היא בעיקר קלינית על פי התשאול.

בדיקה נוירולוגית או EEG עושים אם יש סימנים מחשידים לאפילפסיה או מחלה מוחית אחרת.

קיימים מבחנים הבודקים יכולת מיקוד קשב לאורך זמן כמו :

Continuous Performance Test - CPT - מבחן ממוחשב של קשב וריכוז. מבחן זה אינו חלק מהאבחנה הוא משמש יותר למעקב אחר יעילות הטיפול.

 

קטגוריה ראשונה - מופיעה ראשונה:

  1. קושי בהקשבה לפרטים קטנים וריבוי טעויות של פזיזות.

  2. קושי בשמירת קשב.

  3. לא נראה שמקשיבים.

  4. נאבקים בשביל לעקוב אחרי ההוראות.

  5. קושי בארגון.

  6. מנסים להימנע ולא אוהבים פעולות שדורשות קשב מוחי.

  7. מאבדים חפצים.

  8. דעתם מוסחת בקלות.

  9. שכחנים בפעילויות יומיומיות.

 

קטגוריה שנייה - מופיעה אחר כך:

  1. זזים במקום כל הזמן.

  2. מתקשים לשבת במקום אחד.

  3. רצים ומשתוללים.

  4. מתקשים להשתתף בפעילויות שדורשות שקט.

  5. בעלי הרבה מרץ.

  6. מדברים הרבה, אוהבים לקשקש.

  7. עונים על תשובה לפני שגומרים לשאול את השאלה.

  8. חסרי סבלנות.

  9. מפריעים לאחרים מסביבם.

הקטגוריה השלישית היא שילוב של השתים הראשונות

 

 

* קיימת גם אפשרות שהתסמונת תלווה בדיכאון, עייפות וקשיי למידה.

 

חשוב: כל אדם יכול לזהות בעצמו בכמה וכמה מהסימפטומים המוזכרים כאן, אם לא בכולם, כל ילד נוטה להשתולל ולהפריע מידי פעם, זה עדיין לא אומר שהבעיה קיימת מאחר וקיימות הגדרות מאוד ספציפיות.

למשל, לילדים עם ADD/ADHD  הסימפטומים חייבים להופיע בתדירות גבוהה מאשר לילדים אחרים באותו גיל, הסימפטומים חייבים  להמשך יותר מחצי שנה ברציפות, הם חייבים להשפיע על לפחות שני תחומים בחיים כמו בבית, בבית הספר, בעבודה, בשעות הפנאי וכדומה.

 

במבוגרים הסימפטומים חייבים להשפיע על חיי היומיום בהסחת דעת, חוסר סבלנות ואימפולסיביות, בעיות ריכוז, שכחנות, בעלי "פתיל קצר", קושי בארגון, איבוד מקומות העבודה ומערכות יחסים.

 

מי מאבחן?

 

הגורמים המוסמכים לאבחון הם פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, נוירולוגים ופיזיולוגים.

גורמים

קיימות השארות רבות לגבי הגורמים והסיבות, חלקן פיזיולוגיות, חלקן פסיכולוגיות וחלקן תזונתיות. מומחים מצביעים על בעיה נוירונית-ביולוגית על רקע גנטי שלרוב עוברת במשפחות ולעומת זאת, ישנם מחקרים רבים המאששים קשר בין התסמונת לבין התזונה והמצב הנפשי.

 

פיזיולוגיה

 

מבחינה פיזיולוגית נראה שקיים הבדל בחלקים שונים של המח בין ילדים הסובלים מהתסמונת לבין כאלה שלא. נמצאו הבדלים באזורים שונים במוח בהם נמצא מרכז הבקרה האחראי לעיכוב והשהייה בתגובה ומרכז האחראי על זירוז או עצירה של הוראות המגיעות מהקורטקס הקדמי (פרונטאלי). חוסר איזון באזורים אלו פוגע ביכולת האדם לשלוט בפעולותיו וגורם להתנהגות אימפולסיבית. באזור זה נמצאים גם נוירו-טרנסמיטורים חשובים כגון דופמין, נורפינפרין, סרוטונין המשפיעים על המצב הנפשי.

אין כאן שום דבר וודאי, ישנן עבודות ומחקרים נוספים שהשוו הדמיות מוחיות (CT, MRI, PET) שלא מצאו כל הבדל.

 

גנטיקה

 

הרבה מאוד עבודות תומכות בקשר הגנטי, נראה שרבע מהילדים המאובחנים הם ילדים להורים שסבלו מהתסמונת בעצמם.

מחקרים שבדקו ADHD בהורים לילדים מאומצים והורים ביולוגים מצאו אחוז גבוה יותר באופן משמעותי של ADHD אצל ההורים הביולוגים מאשר אצל ההורים המאמצים של ילדים עם ADHD.

נראה שהסיכון ל-ADHD באחים של ילד הסובל מADHD היא גבוהה מאוד בהשוואה לילדים עם אחים ללא התסמונת. מחקרים שבדקו  ADHD באחים גם כן תומכים ברקע הגנטי: באחים רגילים המיתאם היה 50% ובאחים חורגים 9% בלבד.  במחקר בתאומים לגבי היפראקטיביות נמצא מיתאם של 51% בתאומים זהים לעומת 33% בתאומים בלתי זהים.

 

הריון

 

בעיות בהריון משפיעות על שכיחות התסמונת, למשל עישון בזמן הריון, הריון קשה או לידה מסובכת, חוסר חמצן בלידה, סביבת מחייה עם זיהום אוויר כבד.

במחקר שנערך על ידי  אלינה רודריגז וגונילה בולין בשנות ה-80 , נבדקו ב- 300 נשים רמת המתח ומידת העישון בחודשים השונים של ההריון ולאחר 7 שנים נבדקו הילדים לסימפטומים של הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות. התוצאות הראו  שגם מתח וגם העישון בזמן ההריון, כל אחד לחוד היו קשורים עם סיכוי גבוה יותר של הילדים ל- ADHD. (מתוך האתר www.blackwell-synergy.com )
 

תזונה

 

אלרגיות ואי סבילות למזון:

"תאוריית פינגולד" היא תיאוריה המקשרת בין חומרים ותוספים כימים במזון לבין הפרעות שונות, ביניהן גם ADD/ADHD. ד"ר בן פינגולד, רופא ילדים ומומחה לאלרגיות העלה את התיאוריה  שמזונות המכילים סליצילטים (חומרים דמויי אספירין, נמצאים בחומרי צבע וטעם מלאכותיים), הם האחראים העיקריים להיפראקטיביות.

 

קיימים במזון שלנו מעל 5000 סוגים של כימיקלים בצורה של צבעי מאכל, חומרי שימור, חומרי טעם וריח, חומרים שמכילים סליצילטים. לפי ניסיונו של פינגולד אחוז ניכר מהילדים מגלים רגישות לכימיקלים אלה אשר משפיעים גם על התנהגותם.

על פי תיאוריה זו, בעיות קשב, ריכוז והיפראקטיביות הם ביטוי של חוסר איזון כימי במוח הנובע ישירות מתזונה לקויה ועתירת סוכרים ואלרגנים ומזון מהיר של הילדים בעולם המערבי.

 

נמצא שצבע המאכל בעל ההשפעה הגדולה ביותר על ילדים עם ADD/ADHD הוא הצבע הצהוב הנקרא  E102 - טרטרזין. זהו צבע מאכל צהוב מלאכותי ממשפחת האזו. הוא מעורר תגובות אלרגיות אצל הרבה אנשים, ונאסר לשימוש בנורבגיה ואוסטריה. בארצות הברית מכנים אותו: צהוב מס' 5 והוא נמצא בשקדי מרק, גלידות, משקאות, תרכיזים,  אבקות מרק, ממתקים, סוכריות, ארטיקים ועוד.

 

סוכר

אין ספק בכלל שמזונות עם תכולת סוכר גבוהה משפיעה על התנהגות הילדים וגורמת להם להיפראקטיביות וקשיי ריכוז. כל מה שאתם צריכים לעשות זה להיזכר בילדיכם אחרי מסיבת יום הולדת או אחרי משלוח המנות בפורים.

 

המנגנון הגורם לכך אינו ברור, אך יש כמה השארות לגבי יצירה עודפת של אינסולין בעקבות רמות הסוכר הגבוהות, הגורמות לירידה קיצונית ברמות הסוכר. הגוף מגיב בחולשה ועייפות ומשחרר הורמונים ממריצים מבלוטת האדרנל שגורמים להתנהגות ההיפראקטיבית ולחוסר המנוחה.

 

נמצא שסוכר, כאשר הוא משולב בארוחה מאוזנת לא יגרום בהכרח לתופעות הללו.  ד"ר קונרס מהמחלקה לפסיכיאטריה בבי"ח לילדים בוושינגטון, מצא שסוכר הנצרך עם חלבון ועמילן אינו גורם להתנהגות בעייתית.

 

בניסוי שבדק את רמות הסוכר אחרי העמסה כל חצי שעה במשך חמש שעות, נמצא שרמות הסוכר בסיום היו זהות במבוגרים ובילדים, אבל רמות האדרנלין בילדים היו גבוהות פי 10!

ילדים מגיבים שונה ממבוגרים לתנודות הקיצוניות הללו בסוכר.

 

קפאין

זהו ממריץ ידוע. הוא מגרה את המערכות לעוד המרצה.

 

* נמצא שהפחתת צריכת הסוכר,חומרי שימור, טעם וצבע ואיתור האלרגנים במזון, יכולים לגרום לשינוי משמעותי לטובה בהתנהגות הילד. מחקרים רבים תמכו בתיאוריה זו ולמרות זאת, רופאים עדיין מתכחשים לה ומעדיפים לרשום תרופה.

 

* אני ממליצה בחום לקרוא את הספר "השפעות תזונתיות על מחלות נפש" מאת  ד"ר מלווין ורבאך.  בספר זה נמצאים מאות מחקרים בנושא היפראקטיביות ובעיות התנהגותיות אצל ילדים והקשר לתזונה ואלרגיות למזון. מרתק!

 

הרעלת מתכות כבדות

 

מתכות כבדות רעילות כגון כספית, קדמיום, עופרת ואלומיניום מתחרות עם מתכות חיוניות וחשובות כגון אבץ, מגנזיום, מנגן וכרום, שלהן תפקיד חשוב מאוד בגוף. רמות נמוכות של אבץ מגבירות את הסיכון לפגיעה על ידי מתכות רעילות, אבץ חיוני לפעילות תקינה של מערכת ההגנה של הגוף. מתכות רעילות מביאות לחוסר במגנזיום, סידן וחומצות שומן חיוניות. המגנזיום עוזר להעביר פולסים חשמליים לשרירים והוא נחוץ לגידול תאי הגוף, חוסר בו עלול לדכא התפתחות תאי מוח ולגרום לעצבנות, עוויתות וכאבי ראש.

להרעלה כתוצאה ממתכות כבדות יש השפעה ישירה על ההתנהגות ועל מצבי חולי שונים.

הרעלת עופרת למשל, עלולה לגרום להתנהגות תוקפנית ולפגיעה בתהליכי חשיבה, למידה, תפיסה חושית, זיכרון  ועוד. עופרת שואפים בקלות דרך האוויר, בייחוד ליד כבישים ראשיים.

לקויי למידה מאופיינים בדרך כלל ברמות כספית, עופרת ומנגן גבוהות.

רמות גבוהות של קדמיום, שהוא חומר רעיל, אף הן קשורות לבעיות מנטליות והתנהגותיות. את הקדמיום גם אפשר לשאוף מהאוויר והוא נמצא בין היתר גם בקוטלי חרקים, סיגריות, חומרי צבע ומזון מעובד. האלומיניום מגיע למזון מסירי האלומיניום בהם הוא בושל ומ "נייר הכסף" מהאלומיניום העוטף את המזון או תבניות בתנור.

 

הרעלה על ידי כימיקלים

 

חומרים כימיקלים וחומרי ריסוס והדברה המגיעים אל גופינו מהמזון, השתייה והאוויר מזיקים במיוחד להתפתחות תקינה של מערכת העצבים ופוגעים באוכלוסיית החיידקים הידידותיים שבמערכת העיכול. יש ילדים שמערכת סילוק הרעלים בגופם חלשה, דבר העלול לגרום להצטברותם בגוף. הרבה ילדים עם  ADHD מקבלים תרופות שהעלולות לפגוע בתפקודי הכבד ולהחלישו והכבד הוא אחד מאברי סילוק הרעלים הגדול והחשוב בגוף.


מתח נפשי ופיזי

מצבים של מתחים נפשי ופיזיים גורמים להחמרת מצבו של כל אדם, על אחת כמה וכמה אצל ילדים.

הטיפול הקונבנציונלי

הטיפול הקונבנציונאלי המקובל הוא בדרך כלל ריטלין. והדעות לגביו הן חלוקות לא מאתמול.

זוהי תרופה ממשפחת האמפטמינים שמנגנון הפעולה שלה עדיין לא ברור לגמרי. היא מעוררת, ממריצה ומאפשרת בכך חידוד ריכוז וקשב ויכולת להתמקד בדברים. השפעתה היא גם מרגיעה ומאפשרת שליטה גדולה יותר בכך שהיא מעלה משמעותית את רמות הדופמין במוח. משך השפעת התרופה היא ארבע שעות, ריטלין בשחרור מושהה משפיע לזמן ארוך יותר.

מתילפנידייט, החומר הפעיל בריטלין, מוגדר בישראל כסם אסור, לכן חלים על ריטלין חוקים וכללים נוקשים, ועם זאת, מרשמים לריטלין ניתנים על ידי רופאים בתדירות הולכת וגוברת ובאופן בלתי נתפס. כמי שעבדה שנים בבית מקרחת אני יודעת שכל מכירה של ריטלין בבית מרקחת מחויבת ברישום מדויק של מספר הכדורים שנמכרו, פרטים מפורטים של הרוקח, הקונה, הרופא, המטופל , תאריכים ועוד. כדורים אלו נשמרים בכספת מיוחדת והמידע הזה שנרשם בפנקס הסמים של בית המרקחת מועבר לביקורת של משרד הבריאות.
הריטלין אינו נטול תופעות לוואי והוא אינו מתאים לאחוז גבוה מאוד של ילדים.

 

תרופה נוספת בשם ADDERAL אשר מורכבת ממספר מלחי אמפיטמין נותנים למי שלא מגיב טוב לריטלין.

תרופה נוספת שאושרה לשימוש בהפרעת קשב וריכוז נקראת סטראטרה (Straterra) או בשם אחר: אטומוקסטין (atomoxetine) והיא בעלת מנגנון פעולה שונה מריטלין.  היא מעכבת ניצול חוזר של המעביר העיצבי נוראפינפרין במוח.

 

עדיין, השימוש הנפוץ ביותר הוא בריטלין!

ריטלין תופעות לוואי

ראשית אומר, שלאחר שדיברתי עם הורים רבים שילדיהם נוטלים ריטלין הבנתי שהורים רבים מוכנים "לשלם" את מחיר תופעות הלוואי ורק לא לחזור לאיך שהמצב היה. הרבה פעמים דברים אינם שחור או לבן וניתן לטפל בנטורופתיה ובדרכים טבעיות, גם במקביל ללקיחת הריטלין ולהשיג תוצאות מופלאות. אך יש לזכור תמיד לשים את טובת הילד קודם, כל הורה חייב לבדוק טוב עם עצמו ובכנות מירבית האם אין מאחורי מתן הריטלין צורך להקל את חייו שלו. התרופה היא הפתרון הקל, הזמין והמהיר ביותר שמאפשר השתלטות  על הילד אך האם היא באמת פתרון או רק "כיבוי שריפה" כמו שאני נוהגת לכנות זאת?

 

חלק מהתופעות יכולות להיות כניסת הילד למצב אדיש ופאסיבי, דיווחים על כאבי ראש, איבוד תיאבון, הפרעות שינה, כאבי בטן וסחרחורות. אך רק אחוז קטן מפסיקים טיפול בריטלין בגלל תופעות לוואי אילו.

אני מאמינה שבטווח הרחוק, תופעות הלוואי הן הרבה יותר חמורות. תרופה המתערבת במנגנונים כימיים במוח בטווח הרחוק יכולה לגרום לנזק רב. מי יודע, אולי בעוד שנים רבות מעכשיו, יגלו עד כמה מזיקה באמת היתה התרופה.

 

הערה: הורים רבים נוהגים לתת ריטלין באופן קבוע לילד ואז לעשות בבת אחת הפסקה לסופשבוע או בזמן חופשות כשהילד לא צריך ללכת לבית הספר.

אני באופן אישי, לא מסכימה עם שיטה זו וחושבת שיש בה משום נזק עצום למערכת העצבים ולמערכות נוספות בגוף. דבר זה נכון מבחינתי לגבי כל תרופה שלוקחים על בסיס קבוע. צריך לזכור שהגוף מתרגל למשהו מסויים (גם אם הוא לא טוב) ואז כאשר מפסיקים אותו בבת אחת הוא נכנס לשוק. לא תמיד נראה את הביטוי של זה באופן המיידי אך הנזק קיים והגוף בסופו של דבר גובה מחיר.

כאשר מגיעים אליי הורים עם ילדים הנוטלים ריטלין והטיפול מראה סימני הצלחה, הם מיד רוצים להוריד את הריטלין ואני מזהירה אותם לא לעשות זאת! ראשית יש לגשת לרופא שנתן את המרשם (לקוות שזה רופא עם ראש פתוח לרפואה המשלימה) ולשאול האם ניתן להפחית נטילת ריטלין. רק אם הרופא מאשר זאת, אני ממליצה על הפחתה הדרגתית בלבד! לרופאים יש נטייה להוריד תרופות בבת אחת, וכן -מבחינת הגוף אפילו הורדה של חצי או רבע כדור נחשבת למהירה מאוד, או יום כן יום לא זה עדיין נחשב הורדה מהירה מידי. המערכת נכנסת לשוק והבעיה פורצת מחדש ונאלצים לחזור במהרה לתרופה. אך הפחתה הדרגתית וחכמה היא הדרך הנכונה. יש דרכים לעשות זאת בייחוד עם כדורים שלא ניתן לחצותם או לשבור לחלקים.

הסתכלות נטורופתית

מבט קצר על הגורמים ל- ADD/ADHD מאפשר הבנה עד כמה הולם, יעיל ומתאים כאן טיפול על ידי נטורופתיה. טיפול שאינו מדכא אלא מותאם אישית לכל ילד בנפרד, טיפול שאין בו תופעות לוואי, טיפול שאינו מטפל בבעיה אלא בילד עצמו. זהו בעצם טבעה של ההסתכלות ההוליסטית שבה ההתמקדות היא בילד ולא בסימפטומים שיכולים להיות שונים מאוד מילד אחד לילד אחר.  היבטים נוספים שנלקחים בחשבון הם היסטוריה משפחתית, מצב והשפעה חברתית וסביבתית, מצב נפשי, פיזיולוגי ורוחני של הילד. כל אלה שונים אצל כל אחד והטיפול בהתאם יהיה ספציפי ואישי.


ישנה גישה שסוברת כי לילדים אלה אין כלל בעיה ושהבעיה היא החברה, המחנכים, המורים, הרופאים והמטפלים שמסווגים אותם ומצמידים להם כותרות וטיפולים סימפטומטיים מדכאים.

הם אלו שצריכים לעשות שינוי בגישה, בחינוך, בגידול ובהסתכלות שלהם על ילדים אלו.  אומנם, יכול להיות מאוד קשה למחנך להתמודד כל יום עם  40 - 35 תלמידים שחלקם היפראקטיביים וחסרי מנוחה וריכוז, אך שינוי האופן בו הם נוהגים עושה הבדל גדול. מתן מרחב גדול יותר, פחות נוקשות, העונשים "המקובלים" אינם עובדים על הילדים של היום, יותר הקשבה ופתיחות, חיזוקים חיוביים, כבוד ודיבור בגובה העיניים במקום ציווי, איומי סרק, עונשים חסרי תכלית, צעקות וכיוצא בזה.

 

הנטורופתיה משלבת בטיפול כמה תחומים: תזונה - שהיא קריטית ביותר במצבים אלו, צמחי מרפא או תוספים במידה ויש צורך על מנת לאזן ולחזק ולתמוך במערכת העצבים ובמאזן הכימי העדין שבמוח, הדרכה וליווי לילד ובעיקר להורים. התמודדות עם הסימפטומים עצמם ובמקביל עבודה על סביבה תומכת ואוהבת ויצירת מרחב בטוח לילד לשהות בו מבלי שיפגע בעצמו או בסביבה.

התבוננות רוחנית

קיימת היום נטייה "אופנתית" לאבחן הפרעות קשב והיפראקטיביות כשהילד טיפה שונה מאחרים בגילו והמחנכים וההורים לא יודעים איך להתמודד איתו. חשוב להיזהר באבחנה ולדייק בה

ישנה סברה שבעיה זו נוצרה על ידי הילדים החדשים של היום כדי להראות לנו עד כמה קלוקל הממסד החינוכי כפי שהיה ב- 100 שנים האחרונות. הילדים של היום באו לשנות זאת. הם נקראים "שוברי מערכות" או ילדי האינדיגו ואחריהם הגיעו ילדי הקריסטל והקשת שהם דור חדש של ילדים שמביא איתו את העולם החדש המבוסס על אהבה, על אנרגיית הלב ולא על ממסד, קשיחות וקונפורמות. ילדי האינדיגו מתנגדים לסמכות מעצם תפקידם כאן ורוצים לעשות דברים בדרך שלהם.

מבוגרים שמתנגדים לשינוי ומעריכים ממסדיות, עשויים שלא להבין את רעיון ילדי האינדיגו ולעיתים קרובות הם מסווגים בטעות באבחנה פסיכיאטרית את הילדים כסובלים מהפרעות קשב וריכוז. לצערי, כשניתנות לילדי האינדיגו תרופות, הם מאבדים את מתנת הרוחניות, הרגישות והיכולת להלחם בממסד כפי שבאו לכאן לעשות מתוקף תפקידם אותו הם בחרו. זה כואב לראות.

הורים לילדים החדשים שאינם אינדיגו בעצמם זקוקים לעיתים להנחיה איך להתמודד עם ילדים אלו ולאפשר להם את המרחב לעשות את מה שבאו לכאן לעשות ועם זאת לשמור על גבולות ברורים כפי שכל ילד זקוק להם. יש הורים שנותנים לילדיהם לעשות כל העולה על רוחם. דעתי היא שקיצוניות לכאן או לכאן אינה הולמת ויש למצוא את האיזון בין שתי הדרכים.

לא כל ילד המאובחן עם הפרעות קשב וריכוז הוא ילד אינדיגו ולא כל ילד אינדיגו סובל מהפרעות קשב וריכוז!

לסיכום

כל ילד הוא ישות מופלאה בפני עצמה, העקרונות המנחים אותי הם דומים אך את הטיפול אני מתאימה באופן אישי. זה נכון שהדרך הטבעית לא קלה כמו לקיחת כדור וזהו, אך אם היה בלקיחת כדור פתרון אמיתי וטוב אנשים לא היו פונים אל הרפואה המשלימה.

לא תמיד הדרך המהירה היא הטובה ביותר ולפעמים היא בכלל לא מטפלת בבעיה.

תתפלאו מה שינויים קטנים ואהבה יכולים לעשות.

 

לקריאה נוספת בנושא רפואה נטורופתית

לקריאה נוספת בנושא תוספי מזון

לקריאה נוספת בנושא גוף-נפש

לקריאת מאמרים נוספים





איה הוד - נטורופתית מוסמכת
איה הוד - נטורופתית מוסמכת
  © All Rights Reserved, Aya Hod 2015 Website by Nicolet Yaniv 2015  
איה הוד- נטורופתיה ורפואה משלימה
איה הוד- נטורופתיה ורפואה משלימה איה הוד- נטורופתיה ורפואה משלימה איה הוד- נטורופתיה ורפואה משלימה
המידע באתר זה אינו מהווה תחליף להתיעצות אישית עם רופא או נטורופת מוסמך, אין להסתמך על המידע כמקור מידע יחיד, שימוש ו/או צפיה בנתונים באתר מעידים על הסכמתך לתנאי השימוש
generated in 0.01 seconds.last modified on Mon, 12 Oct 2015 09:43:38
Web Analytics